להיות הורים. איזה תפקיד מאתגר, מיוחד, מרגש, מחייב ואינטנסיבי.
המשפחה שלנו היא חוף המבטחים המקום הרגוע והנעים ממנו אנו יוצאים ואליו שבים אחרי יום עמוס. להיות הורים זה בכלל לא פשוט. אנחנו צריכים להיות יציבים אך גם לגלות גמישות, להיות עקביים ובו זמנית יצירתיים. להיות הורים זה לנווט בין כל העולמות; זוגיות, עבודה, הורות, חיי חברה ועוד ועד משימות המאפיינות את חיינו המודרניים. לפעמים המציאות מתרחקת מהפנטזיה ואנו עשויים להרגיש תסכול, כעס, חוסר אונים ואפילו אכזבה.
סיפרו לנו שלהיות הורים זה נפלא. זה נכון, אבל זה לא הכל.
נעים מאוד שמי עידית אורני, בת 49, נשואה לצח ויחד הורים לארבעה (פגים) בוגרים; שיר (25), שקד (22), שחף (16), יערה (14.5). מאז ומתמיד אהבתי ילדים צעירים ולכן תואר ראשון בחינוך לגיל הרך בהתמחות חינוך מיוחד במכללת סמינר הקיבוצים היה המשך טבעי לסיום השרות הצבאי. מאז עבדתי בגני ילדים וילדתי את ארבעת ילדי. כאשת חינוך צברתי הרבה מאוד ידע וניסיון מעשי בכל הקשור לגידול וחינוך ילדים. במהלך השנים פנו אלי הורים רבים והתייעצו בסוגיות ובאתגרים שונים סביב הורות ומשפחה ומצאתי שיש בי היכולת להקשיב, להבין, להכיל ולהדריך אותם באופן שהקל עליהם והיטיב את חייהם. בנוסף תמיד הרגשתי כי הידע המקצועי שלי תרם רבות לעיצוב ההורות האישית שלי וצייד אותי בארגז כלים לפתרון לבטים ואתגרים בהורות ובמשפחה – שהרי השבט שעטף אימהות בעבר כבר לא קיים היום.
בסופו של דבר הבנתי, כי הייעוד שלי הוא לסייע להורים ומשפחות באתגרים היום יומיים שהחיים מזמנים לכולנו ולכן החלטתי לצאת ללימודי תואר שני בייעוץ והנחייה למשפחות ובמקביל ללמוד הנחיית הורים פרטנית במכון אדלר. הלימודים והעבודה מעשית חברו לידע המקצועי הקודם שלי, הרחיבו את היריעה, את המיומנויות ואת ארגז הכלים שברשותי.
אני מאמינה שכל הורה רוצה ופועל למען הטוב המשפחתי והאישי ואני מאמינה שלכל משפחה מגיע לחוות רגיעה, חום, אהבה, שלווה ובטחון. אתגרים תמיד יהיו אך היכולת להתנהל בהם מתוך תפיסת עולם מגובשת, שליטה עצמית ובחירה עושה את כל ההבדל. אני מאמינה כי כל משפחה מצוידת בכוחות יחודיים משלה ולעיתים תוספת של כלים ומיומנויות זה כל מה שנדרש על מנת לחולל שינוי ולצאת לדרך חדשה שלווה ובטוחה. בעזרת ידע, כלים ומיומנויות חדשות – אווירה טובה ונעימה של יחד ושיתוף פעולה ,תקשורת מקרבת, מזמינה ומכבדת במשפחה יכולות להפוך למציאות חיינו.
כאמא לארבעה פגים, אני מכירה מקרוב את חוויית ההורות המוקדמת ואת הטלטלה שעוברים הורים לפגים מרגע הלידה (ולפעמים אף קודם) ובהמשך ההורות. לידה והורות מוקדמת משפיעות ומעצבות על ההורה שהפכנו להיות ויש להן השפעות ארוכות טווח. אנחנו, ההורים, מתמודדים עם החוויה על כל קשת הרגשות הענפה שהיא מייצרת; חרדה, דאגה, רגישות, חוסר בטחון, סיפוק, גאווה, התרגשות ועוד. אתגרי ההורות מתעצמים ומקבלים פנים חדשות כאשר מדובר בהורות לפגים ולכן אני חשה שליחות להעניק מהידע והניסיון שלי לרווחת הורים ומשפחות בכלל והורים ומשפחות לפגים בפרט.
זו זכות גדולה עבורי להיות שותפה לדרך להורים שבוחרים לקחת אחריות על חייהם וחיי משפחתם וליצור שינוי.
מוכנים לצאת לדרך??
אני פה בשבילכם במרחק שיחת טלפון – 0544590181
עידית,
תארו לכם שאתם בהריון, מצפים לתינוק בעוד 6 שבועות 8 ? אולי 12 שבועות? ולפתע פתאום מתחילים כאבים../ צירים משהו משתבש ככה בהפתעה… בלי שום הכנה מוקדמת… אתם רצים לבית החולים ומבינים שזהו זוהי לידה מוקדמת. לא תכננתם, לא ידעתם, הכל הגיע בהפתעה בבת אחת ואתם המומים מהמצב…
השינויים הגופניים שעוברת אישה במהלך ההיריון ניכרים לעין ועוד קודם לכן מורגשים אצלה היטב. במקביל, מתרחשים שינויים פסיכולוגיים עצומים אצל האישה והגבר כאחד. מחשבות, רגשות ופנטזיות הם חלק בלתי נפרד מתהליך ההפיכה להורים (בכל הריון מחדש) והשלמתם חשובה כדי להגיע מוכנים לקשר עם התינוק ולתפקיד ההורות.
כאשר מתרחשת לידה מוקדמת התהליך נקטע ובדרך כלל בפתאומיות. העובר לא השלים את תהליך הבשלתו לתינוק ואתם לא השלמתם את תהליך הפיכתכם להורים. ההורים חווים חוויה של אובדן. אובדן השלמת ההיריון, אובדן חווית הלידה כמו שתכננו אותה, אובדן התינוק המצופה והתפקיד ההורי המיוחל. מתעוררות תחושות של כעס. כעס על עצמם, על הצוות שפולש לגופו של הפג ומכאיב לו, על הסביבה שאינה מבינה ואפילו על הפג הקטן וחסר האונים.
רגשות רבים נוספים מציפים את ההורים; תחושות של אימה ופחד, חוסר אונים, כישלון, אשמה, דחייה, בהלה, חוסר בטחון, תקווה גדולה וייאוש תהומי. מצטרפות לכך תחושות של חוסר מסוגלות לטפל בפג , שכן ההורים אינם מהווים את הגורם המטפל העיקרי שלו והם נדרשים לקבל אישור על כל פעולה ומגע שלהם עם ילדם. בנוסף לכך משקלו הזעיר והעובדה שהוא הרבה מאוד פעמים מחובר למכשירים שונים מגבירה את החשש לפגוע בו ולהזיק. הורים רבים תוהים בשלב זה האם הפג שלהם מסוגל בכלל להבחין בנוכחותם, האם הוא מסוגל להבדיל את המגע שלהם מהמגע של אנשי הצוות המטפלים בו. מחקרים רבים נעשו בתחום וידוע מעל כל צל של ספק כי נוכחות ההורים ושותפותם המלאה בטיפול בפג הכרחית ובעלת השפעה מכרעת על סיכויי ההישרדות של הפג ועל התפתחותו בכל המישורים. הידע הזה שינה ללא הכר את מדיניות הפגיות בארץ ובעולם בכל הקשור לעידוד ההורים לקשר וטיפול בפג בהתאם למצבו הבריאותי. אם בעבר הרחוק היו בפגייה שעות ביקור להורים היום הצוות מעודד את ההורים לשהות בקרבת הפג כמה שיותר ולטפל בו ככל הניתן.
יחד עם זאת אמירות כמו "תהיו חזקים – הפג שלכם צריך אתכם" או "חשוב שתשאבי חלב אם – חשיבותו רבה לבריאותו של הפג" …. עלולות להכניס הרבה אי שקט כי איך אהיה חזק/ה בשבילו כשאני מרגיש/ה מפורק/ת מבפנים??
זהו מסע מאתגר, רכבת הרים עם עליות ותהומות ונדרשת תמיכה גדולה כדי לצלוח אותו בצורה טובה עבורכם ועבור התינוק שלכם. המשפחה מסביב בוודאי רוצה לעזור, לתמוך ולסייע אך לעיתים עומדת חסרת אונים מול הבלבול וההתמודדות עם עולם בלתי מוכר ובלתי צפוי. ניסיונות הסיוע שלהם, כנים ככל שיהיו, לפעמים אינם עולים בקנה אחד עם הצרכים של ההורים. בהעדר התאמה, התמיכה הרבה פעמים אינה מספקת.
אני מאמינה כי תמיכה מתאימה להורים ולמשפחה, אוזן קשבת מכילה ומרגיעה המאפשרת לפרוק את הקושי, תסייע לכם לעבור את התקופה המאתגרת שעומדת בפניכם.
