בית של אימהות הוא הגשמת חלום פרטי, שנולד – כמו חלומות רבים – דווקא מקושי.

המעבר לאימהות היה מאוד לא פשוט עבורי והשנה הראשונה שלי כאמא היתה שנה של הרבה קושי, תסכול, אי ודאות, ובעיקר בדידות. לשמחתי, הקושי הוליד הזדמנות, והבורות שלי בכל הקשור בגידול תינוקות שלחה אותי ללמוד. לימודים שלימים הפכו למקצוע.

הלימודים, ביחד עם הזמן, אפשרו לי להבין שהכל בסדר. שהתינוקת שלי בסדר. שאני בסדר. שהדבר היחידי שלא בסדר זה העובדה שאני מבלה ככ הרבה שעות איתה לבד.

ואז נולד החלום.

החלום על שבט אורבני, על קהילת אימהות קטנה כאן בעיר הגדולה, שתאפשר לאימהות לגדל את ילדיהן ביחד. שתספק מקור לתמיכה, שיתוף ולמידה. שתספק בסיס לקשרים שיכולים להתקיים גם בחוץ, ולאורך זמן.

ואז נולד הבית.

הבית זה הבית שלי. הבית בו אני גרה עם בן זוגי היקר והאהוב ושני ילדינו המתוקים. לא מרכז הורות גדול או קניון כי אם מקום אמיתי, חם ומחבק, מקום בו ייראו אותך, ושתוכלי להרגיש בו בבית.

אשמח אם תצטרפי לשבט.

באהבה,

שירלי

שירלי פייטלסון – מדריכת הנקה מוסמכת, מדריכה להתפתחות תינוקות, מנחת מעגלי אימהות. בוגרת תמורות וביה״ס הבריטי לשיאצו בלונדון. בוגרת החוג לפסיכולוגיה ולניהול באוניברסיטת תל אביב. אישה לבועז, אמא לרומי ולסוף (ועוד היד נטויה).