הורים רבים תוהים האם משחקים/צעצועים התפתחותיים מסוימים טובים מספיק, או שאולי כדאי לקנות משחק אחר. אולי אפילו להשקיע באחד יקר יותר. בשביל להבין איך בוחרים משחק לתינוק, צריך קודם להבין מה הוא משחק אמיתי ומהי מטרתו.
על פי הגישה ההתפתחותית של ד"ר גורדון ניופלד (פסיכולוג קליני), משחק אמיתי הוא צורך התפתחותי. ילדים עד גיל חמש זקוקים להעביר את רוב יומם במשחק אמיתי.
אז מה המשחק האמיתי נותן לילד?
1. משחק אמיתי גורם לילד למצוא ולפתח את האני האמיתי שלו.
לא מעט אנחנו שומעים מאנשים ו/או מהורים של אנשים מבוגרים שעוסקים בתחום מסוים, שבילדותם הם שיחקו באותו מרחב תחום (רפואה, בנייה, הצגה, ספרים ועוד).
2. משחק מאפשר לילד לתכנת את מערכות פתרון הבעיות של המוח.
כלומר, כשילד משחק בתפקיד של רופא והוא ממציא מחלה לבובה, הוא צריך גם למצוא לה פתרון. אם נחדד את האוזניים ונקשיב לילדים בשעת משחק נגלה פתרונות יצירתיים ומיוחדים במינם, שככל הנראה לא היינו חושבים עליהם בעצמנו. בעתיד המערכות הללו יהיו בשלות ומפותחות מספיק בכדי למצוא פתרונות יצירתיים ולנהל קונפליקטים באופן מיטבי לבעיות אמיתיות.
במחקר שנערך על שתי קבוצות של עכברים בחנו את ההבדל בין עכברים שנמצאים בכלוב ריק לבין קבוצה שנייה של עכברים שבכלוב שלה היו צינורות גלגלים ומדרגות ששימשו כמשחק עבורם. לאחר תקופה לקחו את שתי הקבוצות ושמו להן אוכל במקום אליו הם לא יכולים להגיע באופן רגיל. ההבדל היה ניכר ומשמעותי ביו הקבוצות. הקבוצה ששיחקה בכלוב הצליחה להגיע אל האוכל ביתר קלות, ואילו הקבוצה שחיה בכלוב ריק לא הצליחה להגיע לאוכל כלל. כלומר, ניתן להסיק כי המשחק האמיתי אכן מפתח את היכולת לפתור בעיות ולחשוב באופן יצירתי. עוד הראה המחקר כי העכברים אשר שהו בכלוב עם המשחקים התפתחו בצורה כזו שבבדיקות הדמיה היה ניתן לראות הבדל משמעותי בגודל המוח של עכבר ששיחק ועכבר שבילה בכלוב ריק.
3. המשחק שומר על בריאות ורווחה פסיכולוגית.
אנו המבוגרים מכירים היטב את המצבים בהם אנחנו עמוסים ומוצפים בשגרה השוחקת. במצבים אלו, אנחנו יודעים לבקש מהבוס/בן הזוג או מי שזה לא יהיה יום חופש או ערב חופשי. אנחנו עושים דברים שכייף לנו לעשות כמו לאכול במסעדה במקום רגוע ונעים, לעשות ספורט ולשחרר אגרסיות, להתבודד ולשמוע מוזיקה ועוד. גם ילדים צריכים את ההפסקה הזו ואת השקט הזה. הם עושים זאת לא פעם בכמה זמן, אלא על בסיס יומי על ידי משחק אמיתי וחופשי. הם יכולים להיות מי ומה שהם רוצים מתי ואיך שהם רוצים, וזה מאפשר להם פורקן מצד אחד והתמלאות והתפתחות מצד שני.
4. מציאת היצירתיות ותחומי העניין שלהם.
דרך משחק ילדים מגלים מה הם אוהבים, לאיזה תחומי עניין הם נמשכים ובכל משחק כזה ישנו עולם ומלואו של דמיון, יצירה, עשייה, מחשבה וחופש להיות מי שאני – בלי שפיטה, ביקורת ותבניות חברתיות.
5. פיתוח תחושת שליחות ואחריות.
אם אני בונה ארמון אני אחראי למה שקורה בו ואני גם שליח של תושבי הארמון. אני צריך למצוא להם פתרונות, הם צריכים אותי וכו'.
6. שליטה עצמית.
כחלק ממשחק אמיתי בין כמה ילדים נראה כי היכולת של אותם ילדים לנהל מצבים מורכבים כמו חלוקת תפקידים ושליטה עצמית, בשל הצורך לתאם את כללי המשחק והשותפים למשחק, גדולה יותר מילדים שלא נחשפו לכך.
6. התנסות בחיים במרחב החופשי מתוצאות והשלכות.
ועכשיו, בואו ננסה להבין מהו אותו משחק אמיתי. "משחק אמיתי הוא פעילות ספונטנית שלא ניתן ללמד או לגרום לה להתרחש ומאפשר לנוע בחופשיות במרחב המשחק", טוען ניופלד.
לפיו על המשחק להיות:
לא אמיתי
לא עבודה (לא כחלק ממטלה שהוטלה על הילד)
מלא בהבעה ומחקר
כלומר, משחק שיש בו מנצח ומפסיד/ נקודות/ חוקים וכללים הוא לא משחק אמיתי, הוא משחק מחשבתי או כל הגדרה אחרת. אבל הוא לא המשחק שאנחנו מדברים עליו בהיבט ההתפתחותי ההכרחי והחשוב לילדים. כאשר יש במשחק תחרות המוח משתמש במערכת העצבים הסימפתטית (מערכת שפועלת במצבי לחץ, חירום ומתח, ומכינה את הגוף למאבק או נסיגה בהתאם לתגובת הילחם או ברח) כדי לשרוד ולנצח. אין פה מקום לחופש, יצירתיות, הבעה עצמית ומחקר. יש פה מטרה שאני צריך לעמוד בה.
לכן הניחו לפעמים את המשחקים היקרים, הקופסה או הקלפים. תנו לילד זמן עם עצמו, תנו לו לבנות אוהל משמיכות ולעשות מחנה, לשחק עם בובות ולהמציא מחלות ופתרונות, לעשות מה שהוא רוצה בדמיון שלו וביצירתיות שלו, זה יכול להתבצע על-ידי צעצועים כמו לגו, חלקי פאזל, עלים, שמיכות או כוסות. תנו לו להביע את עצמו במשחק ולשחרר.
מקורות: (Greenough and Black 1992)) (Diamond et al 1964)
Pepler and Ross 1981
Wyver and Spence 1999
Lillard et al 2013
Sutherland and Friedman 2012; 2013
לירון בוגץ, מדריכת הורים, יועצת שינה איכותית תומכת הנקה ותזונה לקטנטנים. רוצה להתייעץ עוד עם לירון לגבי שינת התינוק? לפרטים נוספים לחצי כאן.
