את כבר חולמת איך את הופכת לאמא. איך את נכנסת להריון, ומחכה לתקופה הכי מיוחדת בחייך, תקופה שבה תזרחי, ותקרני, וכן – תהיי קצת עייפה, אבל בקטנה. את מצפה לביקורים מרגשים אצל הרופא שבהם תוכלי לראות את ילדך לעתיד, תקופה שבה את ובעלך תתקרבו אחד לשני ותתאהבו אחד בשני אפילו יותר.

את חולמת איך תעברי את ההיריון, תגיעי ללידה מוכנה אחרי קורס ואחרי שקראת את כל המאמרים שאפשר. גם בחלום את לוקחת בחשבון שהלידה אולי תהיה כואבת ומעייפת, אבל הכי הרבה יש אפידורל, ויש רופאים שיוכלו לעזור אם צריך, ואולי בכלל את תלדי בלידת בית באמבטיה בבית עם מוזיקה מרגיעה ונרות מסביב.

את יודעת שהימים הראשונים יהיו מעייפים. כולם אמרו את זה. אבל כבר קנית את כל הציוד, והכנת ארוחות מוכנות במקפיא, ואת תנוחי מראש כדי שיהיו לך כוחות. את מתכננת שהתינוק יינק בלי עניין, וייקח מוצץ ישר. שמעת על הגזים, אבל את בטוחה שתתגברו גם על זה. יותר מהכל – את יודעת בכל ליבך שברגע שתראו אחד את השני אתם תתאהבו וזה יפתור את כל הבעיות והקשיים. את תוכלי להרגיע אותו בקלות, את רק תרצי להיות לידו כל הזמן והוא יאהב אותך עד יומו האחרון ורק ירצה בקרבתך.

את יודעת כבר שתהיה תקופת הסתגלות קלה, אבל את לא מודאגת כי כולם עוברים אותה. אז כבר נרשמת מראש לחוגים לאימהות ותינוקות שנראה לך שיהיו נחמדים. את מתכננת את כל חופשת הלידה שלך וגם את חזרתך לעבודה. את יודעת שקצת תעלי במשקל, אבל זה לא נורא, את תרשמי לחוג, תעשי קצת כושר, תקפידי על תזונה מאוזנת אחרי הלידה ותחזרי לגזרה שלך צ'יק צ'ק.

את פשוט כל כך שמחה רק מהמחשבה על להיכנס להריון, ללדת ולהפוך לאמא. זהו! הגשמת חלום.

אבל לפעמים החלום הזה לא ממש מתגשם כמו שצריך. לפעמים הוא מתגשם בצורה קצת שונה. לפעמים הוא עלול אפילו להפוך לסיוט.

לך זה לא יקרה? ואולי כן?
חלום האימהות שלנו (ובזה אני כוללת את ההיריון, הלידה והתקופה שאחרי) אף פעם לא מתגשם באופן שחלמנו אותו. אף פעם. תמיד יש משהו. תמיד יש הפתעות, שינויים. המפגש שלנו עם המציאות בתהליך הזה הוא מפתיע, והרבה פעמים יוצר אתגר. אנחנו מתכננות עולם של ורדים וחושבות על העלים הוורודים והלבנים המתעופפים באוויר, והרבה פעמים פוגשות דווקא את הקוצים.

זה מתחיל כבר בהריון. הכניסה להריון היא לא תמיד כל כך פשוטה כמו שאנחנו מדמיינות אותה. זה לא תמיד מסתכם בערב של אהבה עם בן הזוג. זה יכול להיות גם תהליך של חודשים ואולי אפילו שנים. לפעמים זה יכול להיות תהליך שיצריך מעורבות רפואית. תהליך שמלווה עם תקוות, אכזבות, רגשות אשמה, תחושת שנאה עצמית ועוד רגשות מאתגרים.

הבחילות קשות משדמיינו, עייפות, עצבנות, חולשה, השמנה, פיגמנטציה, שיער שמשתנה, ועוד ועוד. ההיריון לא תמיד משדרג את היחסים הזוגיים – ולפעמים אפילו להפך. הבדיקות שחשבנו שרק נחכה להן ונוכל לראות את העובר הופכות להיות מלחיצות עם כל שתיקה של הרופא. בנוסף, זה כבד על הרגליים, זה גורם לכאבי גב ובסוף הבטן כל כך גדולה שקשה כבר לישון.

ואז מגיעים ללידה – והיא כמעט אף פעם לא מה שציפינו. לידות מקדימות, לידות מאחרות, לידות כואבות, לידות בזק, ניתוחים לא צפויים, מצוקות לעובר, לידות ארוכות מהצפוי, אפידורל שלא ניתן בזמן ועוד.

ואז פוגשים בתינוק.
התינוק שלנו לא תמיד רוצה לינוק ישר ובקלות, ולא תמיד רוצה מוצץ. הוא הרבה פעמים בוכה והרבה, וכמעט אף פעם לא נראה כמו שדמיינו – הוא בדרך כלל מקומט, אדום ועם פצעים על הפנים. הוא לא ישן רצוף, הוא לא תמיד מפסיק לבכות כשמנענעים אותו, הוא לא תמיד מזהה אותך ישר, ולא בהכרח מגיב אליך כמו שקיווית.

ואת…. עייפה. מאוד. כאובה. ממש! הורמונלית – אין ספק. ובעיקר, מבולבלת. לא יודעת מימינך ושמאלך. מקשיבה לכל מיני עצות ולא בהכרח יודעת מה נכון. את חוזרת הביתה – מתגעגעת לחברות שלך, לסדר היום שהיה לך. חסר לך החוג ההוא שאהבת בערבים, חסר לך זמן של שקט עם בן הזוג. את רק רוצה רגע עם עצמך להתאפס על עצמך – אבל הרגע הזה לא בנמצא. החוג שאהבת לא בהכרח מתאים ללוח הזמנים של הקטן שלך. הגזים גורמים לצרחות שלא נגמרות. בטיפת חלב האחות מלחיצה ונותנת לך הערות על איך עליך להשתפר כאמא. הבטן לא יורדת מהר כמו שקיווית.

ולפעמים את כבר לא בטוחה למה הכנסת את עצמך. לפעמים אפילו חושבת מחשבות שאת מתביישת לחשוב, ורק רוצה שמישהו יקח אפילו לרגע את הקושי הזה ממך.

נשמע מוכר?

אז לפני שמגיעות רגשות האשמה – חכי רגע.
זה בסדר.
ממש בסדר.
אימהות חדשה, לידה, הריון, הם הדברים הכי מדהימים ומאתגרים שאשה עוברת. באמת באמת. השינויים הפנימיים והחיצוניים, השינויים השכליים, הפרקטיים, הרגשיים והאישיים שאת עוברת – הם כמעט הכי גדולים שתעברי בחיים. אין עוד דבר כזה.

בעולמנו, לא אוהבים להוציא החוצה את הקשיים, והמכאובים – לפחות לא העיתונים, הכתבות והחברות – כולם מעדיפים לדבר על הדברים היפים. להציג את הדוגמנית המושלמת שבהריון על שער מגזין, לדבר על הקסם שבלידה ועל יחסי האהבה שבין אם לבנה. כל זה טוב ויפה – אבל זה גורם לנו לחיות באשליה שכך הם הדברים ולא מאפשר לנו מרחב להכיל את כל הקושי שמלווה את זה. ההדחקה, ההפנמה, רגשות האשמה והשאלה – מה לא בסדר איתי? יוצרים מציאות שפוגעת בנו ובתינוקות הרבה יותר.

הריון זה תהליך ארוך. יש בו רגעים קסומים ורגעים קשים. הלידה היא דבר כל כך מורכב ומסובך ואמהות – וואוו – יש בה כל כך הרבה רגעים קשים וכל כך הרבה רגעים מדהימים ומקסימים. הימים, השבועות והחודשים הראשונים אחרי לידה מורכבים מאוד מאוד. אין מילים לתאר את זה – ומי שלא עברה את זה לא תבין. זוהי תקופה של שינוי, של למידה, של התפכחות ויצירה. זו תקופה שדורשת ממך 300% ואף הרבה יותר.

אנחנו אף פעם לא יכולות להיות מוכנות לזה במאה אחוז ופעמים רבות מוצאות את עצמנו במצבים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו – את מאוכזבת מעצמך או אולי מהתינוק, לפעמים מרגישה רגשות אשמה, או אולי פשוט מבואסת שאת לא מצליחה לתקשר עם התינוק כמו שקיווית. לפעמים יש קושי להסתגל לשינוי, קושי שגורם לרצון פנימי וסודי לחזור אחורה לזמן שלפני הלידה. רצון שמקשה עלינו לזוז קדימה, ורצון שלפעמים יוצר כעס על התינוק (ואז על עצמך). קורה גם שהתסכול יוצא על בן הזוג ויש קשיים בזוגיות שמקשים עוד יותר על כל התהליך.

הבעיה האמיתית היא לאו דווקא את ולאו דווקא התינוק שלך. הבעיה היא שהחברה שלנו דורשת חזרה מהירה לשגרה. (14 שבועות חופשת לידה?? רק ההתאוששות דורשת יותר מזה). הבעיה היא שבימינו אימהות נתפסת כדבר שעושים כדרך אגב – בזמן שאנחנו עושות עוד מיליון דברים אחרים – ואנחנו לא מרגישות שיש לנו לגיטימציה להשקיע את עצמנו באמת בלהיות אימהות. וכן אימהות זה אומר שלפעמים אין פנאי לדיאטה, וכן זה אומר שלפעמים אין פנאי לחברות מפעם, וכן זה אומר שלפעמים הזוגיות לרגע עוברת למקום שני בעדיפויות, וכן, זה אומר עוד הרבה שינויים.

אבל את בסדר…
את צריכה זמן, את צריכה חברה, את צריכה לשתף, את צריכה רגע להרפות ולשחרר. את צריכה רגע עם התינוק שלך להתאהב בו וליהנות ממנו. את צריכה להסכים לשינוי, את צריכה להרפות לתוך ההשתנות, את צריכה לברך את ההזדמנות הענקית שנפלה בחלקך להיות אמא.
את צריכה גם להסכים לבקש עזרה מאמא, מאחות, מאיש מקצוע אם צריך.
את צריכה לדעת ששום דבר לא יהיה כמו שהיה, אבל שעכשיו מתחיל פרק חדש. מדהים, משוגע, קשה, מטורף, לא דומה לשום דבר אחר, הזוי, יפהפה, מתוק, מעייף, מתיש, מתסכל, מתגמל, מרתק, מושלם, לא מושלם – אבל שלך ושל המשפחה החדשה שלך.

שרי גת כהן, הגיעה לאימהות מעולם הריפוי, היוגה, החינוך וטיפוס ההרים. עוסקת כיום, בפיתוח תוכניות ליווי לאימהות לאחר לידה, הנחיית הורים לתהליכי תמיכה הוליסטיים בילדים וביזמות חברתית – קהילתית. בעלת הבלוג אימהות במודעות. לעמוד הפייסבוק של הבלוג לחצו כאן.