אנחנו חיות היום בתרבות שלכל בעיה, לכל מצב לא נוח יש פתרון. כואב הראש? לוקחים אקמול! קשה בלימודים? לוקחים מורה פרטי! האוטו התקלקל? לוקחים אותו למוסך!
גם כשאנחנו לא בטוחות מה הפתרון, קל לנו לחפש אותו. קצת ד"ר גוגל, שיטוט בקבוצת פייסבוק זו או אחרת – והופ, יש פתרון!
מאז שנכנס תינוק לחיינו, אנחנו כל הזמן מנסות למצוא פתרונות למצבים שאנחנו בעצמנו לא בטוחות איך להגדיר אותם. תחושת חוסר האונים שאנחנו חשות אל מול היצור הקטן שהצטרף אל חיינו היא עצומה.
תינוקות מתקשרים כבר מיומם הראשון מחוץ לרחם, הם פשוט מתקשרים אחרת מאתנו. וכמו שהם צריכים להסתגל לעולם אליו הם הגיעו, אנחנו צריכות להסתגל אליהם. תפקידנו הוא ללמוד את השפה החדשה הזו דרך התקשורת שלהם. הלמידה ההדדית הזאת היא מה שתגרום לתקשורת ביניכן לבינו לזרום יותר בקלות.
בחודשים הראשונים ההתנהלות היא מאוד תפעולית. כל היום עובר סביב האכלות, החלפות, הרדמות, הרגעה מבכי וחוזר חלילה. קשה מאוד להספיק בתוך כל זה למצוא זמן שהוא רק שלכן ושל התינוק. בלי כל המסביב. זמן שמוקדש ללמידה של האיתותים של התינוק, זמן לשיר שיר, לספר סיפור (ולא צריך מתוך ספר, אפשר גם סתם להמציא). הרגעים האלה הם יקרים מפז. אלה הרגעים בהם אפשר ללמוד את התינוק והוא לומד אותנו, את הבעות הפנים שלנו, את האינטונציות השונות בקול שלנו. איך הוא מגיב אליהן. הוא כבר מחייך כשאתן מחייכות אליו? הוא עושה תנועות של שמחה עם הידיים והרגליים? הוא דוחף כי הספיק לו? הוא מקשית את הגב?
מה כל הסימנים האלה אומרים?
דרך בילוי משותף והסתכלות אפשר ללמוד המון על התינוק. פשוט צריך להיות נוכחות. מאוד חשוב למצוא את האיזון בין הפן התפעולי של ההורות לבין זמן האיכות. רגעי הכיף האלו ימלאו אתכן באושר וברצון להמשיך, כי תקבלו תגמול על כל העבודה הקשה שאתן עושות.
התהליכים ההתפתחותיים שתינוק עובר במהלך השנה הראשונה הם רבים, הן מבחינת התפתחות המערכות השונות והאיברים, ועד להתפתחות המוטורית שלו. לא פשוט לגדול, ועוד יותר לא פשוט להיות תינוק! פשוטו כמשמעו. זה מלווה בכאבים, באי נוחות והרבה תסכול. והתינוק מבטא זאת על-ידי בכי.
אבל מה קורה לנו כשהתינוק מתחיל לבכות? מה זו ההרגשה שמתפשטת אצלינו בגוף?
ראשית כל, זה עניין פיזיולוגי. הישרדותי אפילו. הבכי של התינוק מפעיל אצלנו "כפתור" שמיד מעלה לנו את רמות הסטרס בגוף, כדי שניגש אליו בהקדם האפשרי ונרגיע אותו. אנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי לגרום לבכי הזה להפסיק. לעיתים הוא יבכה כי הוא רעב, החיתול שלו מלוכלך, הוא עייף, קר לו, חם לו, תקוע לו גרעפס, משעמם לו או שהוא פשוט מרגיש לבד.
לפעמים כל מה שהוא צריך זה חום, אהבה והגנה. להרגיש שהוא לא לבד בעולם. מישהו שיעזור לו להרגיע את התסכול שהוא חש. כי מה לעשות, הכי קל זה לבכות בידיים של אמא או אבא. בנוסף, מחקרים מראים שבכי משחרר כימיקלים המאזנים את לחץ הדם, את קצב דפיקות הלב ואת טמפרטורת הגוף ובכך משרים נינוחות ושלווה בגופו הקטן.
זה לא תואם את דרך החיים לה הורגלנו עד כה, כי הנה אצל תינוקות לא לכל מצב או בעיה יש פתרון. לפעמים צריך פשוט לקבל את זה כמו שזה ולא לחפש את הסיבה. למה? כי הוא תינוק! תינוקות שמקבלים מענה תמידי לבכי, הם תינוקות שגדלים להיות ילדים מלאי בטחון בעצמם ובעולם.
טיפ שאני תמיד נותנת להורים לגבי התמודדות עם בכי: מה שעבד אתמול לא בטוח יעבוד מחר. אבל יכול להיות שיעבוד בעוד יומיים או בעוד שבוע. תשתמשו בכל האמצעים והאביזרים שברשותכם ובאנשים המוכרים שבסביבתכם, שאתם סומכים עליהם כמובן, כדי להקל על עצמכם את ההתנהלות במצבי בכי.
זה מאוד מתסכל להתמודד עם תסכול של תינוק. אז אם אתן מתוסכלות ומוטרדות, תזכרו, שגם לכן מותר לבכות – זה טבעי, נורמלי ומאוד אנושי. ואז תוכלו להתחיל שוב מההתחלה.
נועה אשל, מנחה מעגלי אימהות ומדריכת עיסוי תינוקות בתל אביב. לפרטים נוספים וליצירת קשר עם נועה לחצו כאן.
