מי מאתנו לא מכירה את זה, אנחנו עושות הכל וכלום, אבל אם הוא נשאר לבד אחר צהריים שלמים או במקרה קיצוני אפילו שבוע, כל השכונה והמשפחה המורחבת תתגייס למענו ואף תצדיע לו. הנה פוסט ויראלי שעלה השבוע, של אבא שנמאס שאשתו נסעה בעינייני עבודה והשאירה אותו עם 6 ילדים, ויש לו משהו מאוד חשוב להגיד על זה.

"ג 'סיקה, אם 6 הילדים שלנו, עולה למטוס בזמן שאני כותב את זה, אל מחוץ לעיר, מחוץ למדינה, לעינייני עבודה במשך כמה ימים.

עכשיו כדי להבין מי:
– יבשל ותאכיל את ילדיי
– יביא אותם לבית הספר בזמן
– יבחר עבורם בגדים
– יכבד את השגרה שלהם ויעזור לשמור על גבולות עבורם
– יחבק אותם כאשר הם צריכים חיבוק, ינשק את הפצעים שלהם
– ינחם אותם כשיחלמו חלומות רעים ויעזור להם לחזור לישון
– יעזור להם עם להשלים עם האחים שלהם
– יקשיב לכל פרט קטן שהם רוצים לחלוק על היום שלהם
– יקרא להם סיפור, יעודד אותם לשחק בחוץ, או ישחק איתם משחק
– יתמוך ויעודד את בנותיי המתבגרות עם "בעיותיהן" הנשיות, ומאבקי היחסים שלהן
– יהווה עבורם מודל של אהבה, סבלנות, הקשבה, אמפתיה, כוח, אומץ, ואת כל הדברים הטובים בשבילם

מי הולך לעשות את כל הדברים האלה בזמן שאמא שלהם נמצאת?
אני. זה מי. כי אני לא הבייביסיטר. אני לא רק חבר למשחק שלהם.
אני אבא שלהם. והטיפול בהם הוא באחריותי.
ואני אוהב את זה – עם כל האתגרים שיש בזה.
לא, הבית לא יתמוטט או שיזרק והילדים לא ייהרסו כי אבא הוא האחראי. ולא, אני לא ראוי לשבחים מיוחדים, כי "וואו, האבא הזה יכול להשגיח על הילדים שלו." אני פשוט עושה מה שכל הורה צריך לעשות, ומה שאימהות עושות כל יום ללא שבחים או הערצה. מספיק שהאמא של הילדים שלנו ואני יודעים להעריך את כל הדברים שאנו עושים למען המשפחה שלנו".