אימהות משקיעות, אימהות שוקעות, אימהות מתנשאות ועילאיות ואימהות צנועות וחמימות – לכולן מכנה משותף אחד: כולנו בני אדם. לפעמים ככה. ולפעמים ככה. לפעמים אנחנו למעלה ולפעמים אנחנו למטה. בעולם של אינסטגרם והמון שופוני קל לנו לשכוח את זה בקלות. הנה אמא אחת שלא מפחדת להגיד את האמת על עצמה. הפוסט הויראלי הזה, שעלה לפני כשבוע לפייסבוק, זכה כמובן ליותר ממאה אלף חיבובים, שיתופים והמון תגובות מזדהות. תרגמנו לכן אותו:

"הייתי היום בוולמארט בקניות הקבועות שאני עושה כל יום שישי כשהקופאית אמרה לי 'אני רואה אותך כל הזמן, הילדים שלך תמיד לבושים יפה, מתנהגים יפה וזה נראה כאילו יש לך הכל'. באותו רגע רק חייכתי והודתי לה, כי זה רחוק מהאמת, ובזמן הנסיעה הביתה חשבתי שיש עוד דברים שהייתי רוצה שהיא תדע עלי.

הייתי רוצה שהיא תדע על קרב האישיות היומיומי שאני חווה מלווה בחרדות ודכאון ועל הפעמיים בהן נצלתי מניסיונות התאבדות.

אני רוצה שהיא תדע שלא תמיד אני מצליחה להזיז את עצמי מהספה כדי להאכיל אותם במשהו שהוא יותר מפיצה קפואה או קורנפלקס.

אני רוצה שהיא תדע שהבן שלי מאחר לבית הספר 3 מתוך 4 פעמים בשבוע כי אני באופן קבוע שוכחת איזה יום היום ומה השעה למרות לוח השנה שתלוי אצלי במטבח.

אני רוצה שהיא תדע שיש לי את הרגעים האלה של 'אני מאבדת את זה' בהם אני נאלצת לנעול את עצמי בחדר האמבטיה ולבכות.

אני רוצה שהיא תדע שלא תמיד הייתי האמא הכי פעילה כי עבדתי 80 שעות בשבוע והלכתי לבית הספר במשרה מלאה וג'ייס בילה ימים ולילות רבים עם סבו וסבתו.

אני רוצה שהיא תדע שלא חפפתי את השיער 3 ימים והילדים שלי לא התרחצו יומיים.

רציתי שהיא תדע שמיהרתי מהחנות כי שכחתי את תיק ההחתלה בבית וברנטון היה רעב.

אני רוצה שהיא תדע שברגע שהגענו לחניון 'הילד המחונך שלי' החליט להיעמד בעגלה ואני לא שמתי לב ובקושי הספקתי להציל אותו מליפול על הרצפה.

אבל יותר מהכל הייתי רוצה שהיא תדע שאין לי הכל ומעולם לא היה לי הכל. אני לא מכירה אף אמא שיש לה הכל אבל כל מה שאנחנו עושות נעשה באהבה לילדים שלנו וזה באמת הופך אותנו לאמא המושלמת ובעיני הילדים שלנו בהחלט יש לנו הכל.

מאמא תשושה לאמא תשושה אחרת את פועלת נהדר, את יודעת את העבודה, תני לילד שלך לאכול את הזבל שיש בקורנפלקס ותדאגי לעצמך תמיד".