לפני שהפכתי לאמא היה לי ברור שאניק. לא הקדשתי לכך מחשבה בכלל מרוב שזה היה מבחינתי הדבר הכי הגיוני וטבעי לעשות. היונק הבכור שלי התחבר כבר כמה שניות לאחר הלידה ומאז נסחפנו לעולם שכולו חלב אם. אבל הנקה לא תמיד באה באופן כל כך טבעי. אנחנו כבר חיים בעולם שהוא הרבה מאוד דברים שהם לא טבעיים. הנקה כבר ממש לא מובנת מאליה, נשים רבות נתקלות בקשיים וזקוקות להכוונה. אנשים רבים בכלל לא מודעים לסגולותיו של חלב האם ולא בטוח שמקדישים לכך בכלל מחשבה.

יש ברשת (וגם באתר הזה ממש) לא מעט מידע על הנקה, קבוצות פייסבוק שעוסקות בנושא ולא מעט יועצות הנקה, אבל אין באמת מקום אחד שמרכז את כל העולם המופלא הזה של חלב אם. אבל בכל הרמות. ולא רק באיך להיניק, וכמה, למה, ומתי, אלא מדריך מקיף ושלם סביב נושא שלא תמיד ברור כמה הוא רחב וענק. את "המדריך הישראלי להנקה", ספר חדש בהוצאת עם עובד כתבו יחדיו שלי גת (יועצת הנקה ומהנדסת מכונות בהכשרתה), עינת טלמון (מדריכת הנקה) וורד לב (יועצת הנקה ונטורופתית). בראיון מיוחד הן מספרות לנו על הספר, ומה עומד מאחוריו.

"המדריך הישראלי להנקה הוא הספר המקצועי והמקיף ביותר שראה אור בעברית בנושא", הן מספרות לנו. "הוא כולל מידע עדכני על הנקה ועל תחומים המשיקים לה כמו ההיבט החיסוני של חלב אם, השפעת לשון קשורה על הנקה, מחלות ותרופות בהנקה, השפעת ניתוחי שד על הנקה, שיטות טיפול משלימות בתינוקות עם קשיים בהנקה ועוד. הספר מלווה בעשרות צילומים של אימהות שאותן ליווינו בהנקה ומשולבים בו סיפורי הנקה מעוררי השראה, אף הם של אימהות שליווינו".

איך הגעתן לכתוב ספר על הנקה, האם אין כבר מספיק מידע על הנושא?
"הגענו לכתיבת ספר על הנקה משום שבמדף הספרים הישראלי חסר מזה שנים מדריך מקיף ומקצועי שמוקדש להנקה ולכל נושא שמשיק אליה. הנקה זוכה להתייחסות בספרי היריון וגידול ילדים בהיקף של פרק אחד בלבד ולא פעם בהשוואה עם ההזנה בתרכובות מזון לתינוקות תוך ציון "יתרונותיה" ו"חסרונותיה". כמו כן הרשתות החברתיות מתפקעות משפע מידע על הנקה, חלקו ממקורות לא מקצועיים בהגדרה, חלקו ממקומות שמתיימרים להיות מקצועיים וחלקו אכן מקצועי ומהימן אבל אימהות טריות, עם משאבי זמן ופניות נפשית מוגבלים עלולות לטבוע בשפע מידע, לפעמים סותר, בלי כלים להכריע. הספר הזה הוא עבורן, ועבור כל מי שצריך לספק להן מידע מהימן ועבור כל מי שיכול לתמוך בהן".

האם באמת חסר מידע בנושא?
"לצד מחסור במידע מהימן על הנקה, לדעתנו אין מספיק מידע על השלכות ההזנה בתרכובות המזון לתינוקות. אימהות נחשפות אליהן כבר במחלקת היולדות, ומוקפות פרסומות בנושא על חשבון מידע רפואי תזונתי הולם. כך שלצד מידע מדוע כן הנקה, יש צורך להעמיק את המידע מדוע לא תרכובות מזון לתינוקות (על אף שיש לסייג ולציין שבמקרים רפואיים מסוימים כמובן שיש להזין בהן את התינוק). האם היא זו שמחליטה כמובן איך להזין את תינוקה אבל היא צריכה להיות מצוידת במידע כדי לקבל החלטה שמבוססת על בחירה אמיתית".

עיקר השיח היום סביב הנקה מתמקד בהנקה בציבור. בעיני זה ממש מפספס את השיח האמיתי שצריך להיות סביב הנושא וזה ללמוד בכלל למה להניק, למה צריך את זה, מה יש בו בחלב האם וכו'. מה לדעתכן חסר בשיח על הנקה?
"הצבעת על נקודה נכונה וכואבת. למרבה הצער מה שמחזיק את הדיון על הנקה חי ו"חם" הוא התלהטות יצרים סביב נושא ההנקה בציבור, שכלל לא צריך להיות במוקד הדיון. חברה בריאה יכולה וצריכה להכיל זאת כעניין טבעי בלי לעשות מזה עניין.

חסרה בשיח ההנקה בגרות ובשלות שמעבר לצהוב ולסנסציוני, שתוביל אותנו לדיונים בנושאים חשובים באמת כמו יישום מדיניות תומכת הנקה בבתי היולדות, התאמת המלצת משרד הבריאות על הנקה בלעדית בששת החודשים הראשונים לאורך חופשת הלידה, או זכותה של אישה שחזרה מחופשת לידה לשאוב חלב לתינוקה בתנאים הולמים ועוד. כמו כן חסרה ההבנה הבסיסית שלא מדובר בנושא של סגנון חיים, אלא בנושא של בריאות הציבור. נושא שנוגע בכולנו והוא עניין של כולנו ולא רק של האם המניקה".

האם הספר ממש מלמד איך להיניק?
"מה זה ללמד? באמת נשמע משונה שצריך ללמד להניק הרי הנקה היא דבר טבעי, לא? בעבר אימהות למדו להניק מצפייה בנשות השבט המניקות. אלא שהשבט התפרק ונשים מגיעות ללידה בלי שראו הנקה. ללימוד יש כמה רבדים: להכשיר את הלב להנקה, לספק מידע מעניין ומהימן ועוד. אחד הרבדים הוא בהחלט גם ה"תכלס" – הצמדה נכונה של התינוק לשד, שהיא המפתח להנקה, תנוחות, כמויות חלב ועוד. נושאים אלו מוסברים בפירוט בליווי צילומים מאירי עיניים של אימהות שליווינו. לא ניתן לפתור כל בעיה שאם תיתקל בה באמצעות הקריאה בספר בלבד אבל אימהות יוכלו בעזרתו לדעת להבחין מתי ההנקה תקינה ומתי מומלץ לפנות לעזרה מקצועית".

מה היחס בישראל להנקה? האם הוא שונה ממדינות אחרות בעולם?
"מסקר של משרד הבריאות שנערך ב-2012 עולה כי כ- 90% מהנשים שעומדות ללדת מעונינות להניק. נתון נוסף מצביע על כך שכמה שבועות אחרי הלידה חלה ירידה במספר הנשים המניקות, כלומר נוצר פער בין הכוונה למה שמתרחש בפועל. פער זה משקף את היחס המורכב להנקה בישראל. עידוד הילודה נתפס כמטרה עיקרית ויש תחושה שאחרי שהמטרה הושגה שאלת הזנת התינוק היא משנית יחסית. בבתי החולים לא תמיד נעשה הכול כדי לממש מדיניות תומכת הנקה, במיוחד שאימהות נתקלות בתרכובות המזון לתינוקות כבר בבתי היולדות ורבות מדווחות על לחץ להזין את תינוקן בתמ"ל. האם המניקה בקהילה מקבלת את המסר שחשוב להניק אבל לא בציבור. משרד הבריאות ממליץ על הנקה בלעדית בששת החודשים הראשונים, אבל חופשת הלידה נמשכת 14 שבועות וכו'. עם זאת אחוז הנשים המניקות במדינת ישראל גבוה יחסית וזה נזקף לגמרי לזכותן, במדינה שלא תומכת מספיק בהנקה".

"המדריך הישראלי להנקה" / הוצאת עם עובד