שאלה טובה. עובדה שתמונה אומנותית לחלוטין של דזירה ברנס בעירום, כשהיא מכוסה בצבע, הוסרה מהרשת מספר פעמים.
ברנס הציגה לראווה את גופה הפוסט-לידתי כשהוא צבוע לחלוטין לטובת פרויקט ייחודי, שנועד לגרום לאנשים "להרגיש בבית" בגופם, ולהפוך את "עדשת הבושה", דרכה אנחנו נוטים להסתכל על גופינו בעולם המערבי, לעדשה של אהבה (Body Joy Project).
התמונה, שצולמה במסגרת הפרויקט, שותפה בדף האינסטגרם של הפרויקט עצמו, ובחשבונות נוספים העוסקים בדימוי גוף או אימהות. באחד מהחשבונות הללו, שעוסק בגוף הנשי בטרימסטר הרביעי של ההריון (וכן, חלקנו מגיעות לשם), התמונה הוסרה שוב ושוב.
בראיון להפינגטון פוסט שיתפה ברנס ביחסה המורכב לגופה: בעוד שהיא נפעמת מיכולתו של גופה להזין בן-אדם אחר, היא מודה שיש פעמים שבהן היא מביטה במראה ולא ממש מרוצה מבבואתה.
דווקא מהמקום הלא-שלם הזה, ובגלל הצלחתה בהתמודדות עם התמונה הספציפית הזאת – שהרגישה לה חשופה בהרבה ופחות פוטוגנית מתמונות אחרות שלה במסגרת הפרויקט, כל כך הכעיסה אותה הצנזורה של אינסטגרם, והיא החליטה לפרסם את התמונה בחשבון האינסטגרם שלה.
"לפני הלידה שקלתי 44 ק"ג" היא כותבת לצד התמונה "עשיתי קיק-בוקסינג, רצתי, עשיתי יוגה. 4 שעות ביום הייתי מקדישה לפעילות גופנית. אבל מאז הלידה, המיקוד בחיי השתנה, ואני מתמקדת בפוקס (הילד) ובפרויקט "פוקס(השועל) והצועני הנודד… אין לי ספק שאם הייתי מפרסמת תמונות של גופי טרום הלידה, הן לא היו מוסרות מהרשת… לקראת לידת ילדי השני, אני מתרגשת ומחכה בקוצר רוח שהחברה תדביק את הפער ותדע להעריץ נשים וגוף נשי כראוי – בהערכה ואהבה".
אנחנו מסכימות עם כל מילה ומצדיעות לה על האומץ.