המתח והחששות מהשתלבות ילדינו במסגרת חינוכית, מתחילים הרבה לפני תחילת השנה. באופן טבעי, מעסיקות אותנו מחשבות שונות – האם הילד יצליח להירדם ולישון בגן, ומה יקרה כשהוא יבכה, מה אם לא יאכל או שלא יתעניין במשחקים והכי קשה- כיצד נפרדים בכלל?
הכוחות הפועלים מאחורי הקלעים – או במילים אחרות, כמה מילים על פיזיולוגיה
בגופנו מתקיימות שתי מערכות: המערכת הפרה-סימפטטית, והמערכת הסימפטטית. המערכת הפרה- סימפטטית מופעלת בסביבה של רוגע, שלווה ומיעוט גירויים. לרוב, זו המערכת שפעולתה עדיפה עבור ילדנו, כיוון שהיא מסייעת לעבודה טובה יותר של מערכות הגוף השונות, מאפשרת לזהות את צרכי הילד בצורה טובה יותר, מיטיבה עם תהליכי העיכול, ותומכת בשינה איכותית וארוכה יותר.
בניגוד למערכת זו, המערכת הסימפטטית פועלת בסביבת לחץ, מתח, עודף גירויים ותחושת הישרדות. תוצאות פעולתה של מערכת זו הפוכות לאלה של המערכת הפרה סימפטטית, ובהתאמה נשאף לצמצם את פעילותה של מערכת זו אצל ילדינו. עם זאת, זו המערכת המופעלת אצל ילדים כאשר הם נכנסים לסביבה שאינה מוכרת להם כמו המעון או המשפחתון בימים הראשונים, ולכן לעתים ימי הסתגלות אלה ילוו בתופעות כגון בכי, קשיי שינה, שינויים בהרגלי אכילה, מיעוט יציאות וכיוב'.
איך אנחנו יכולים לעזור?
יש לא מעט פעולות, שאנחנו, כהורים יכולים לבצע על מנת להקל על ילדינו להתרגל לשגרה חדשה. הנה 10 המלצות שיעזרו לכם להכין את ילדכם לקראת כניסה למסגרת, ולסייע לו להשתלב בה בצורה הקלה ביותר.
1. כמו בפאזל – התחילו בבניית המסגרת מראש.
השכיבו את ילדכם לישון בשעה סבירה שיוכל להתעורר בשעה המתאימה להתארגנות וליציאה מהבית בימים רגילים בהם הילד הולך למסגרת. נסו ללמד את הילד להירדם בצורה עצמאית כבר עכשיו, באופן שיקל עליו להירדם כשיגיע למסגרת. בידקו עם המסגרת אליה אתם שולחים את ילדכם מהו סדר היום אצלם, מתי ישנים צהריים, מתי אוכלים ונסו לבצע את ההתאמות אצלכם, במידת האפשר.
2. זה לא כל כך נעים לראות גן סגור?
הגיעו עם ילדכם לגן לפני תחילת השנה, אפילו אם הגן סגור. הראו לילד את הגן והסבירו לו כי זה המקום בו ישהה בקרוב. נסו למצוא דברים שהוא אוהב כמו גינה, משחקים ספציפיים שילדכם אוהב, ותארו לו איזה כיף יהיה לו כשהוא ישחק במשחק כזה או אחר. כשתגיעו עם ילדכם, ביום הראשון, קחו את המשחקים עליהם דיברתם ותזכירו לו "זוכר שראינו את המשחק הזה ואמרנו שיהיה לך כיף כשתשחק בו? אז הנה אתה יכול לשחק". מובן שחשוב לקחת חלק ימי הערכות, אם יש כאלה – זו הזדמנות נהדרת להיות עם הילדים בגן, להציג בפניהם את הצוות, לחקור אתם חדרים, משחקים ומתקנים שונים, תוך שימת דגש על אלה שיכולים לשמח אותם או להתאים לאופיים, ולשחק אתם על מנת להפוך את הגן למקום מוכר יותר, נעים וביתי עבורם.
3. היו קשובים לילדכם ולעצמכם.
ילדים שונים יחוו את הכניסה למסגרת באופן שונה, ולכן יגיבו אליה בצורה שונה:
עבור חלק מהילדים, הימים הראשונים במסגרת חדשה יהיו קשים מאוד, וילדים אחרים ייראו כמסתגלים במהירות. חלק מהמסתגלים המהירים יגלו קשיים בשלב מאוחר יותר. אחרים באמת יסתגלו בקלות. ילדים שממשיכים באותה מסגרת עשויים להגיב בצורה נינוחה יותר לחזרה למסגרת, אבל אין בכך חוקיות מוחלטת.
4. הדרגתיות.
הקפידו על כניסה הדרגתית למסגרת, שמתאימה לילדכם ולכם. עם כל הקושי שבהתמודדות עם דרישות מקום העבודה, ציפיות המנהלים, ושעות הפקקים בכבישים – תהליך כניסה מהירה למסגרת עשוי להיות בחזקת קנייה בזול שמסתיימת בעלות גבוהה.
בנוסף, כל מסגרת שמעידה על עצמה ככזו שדוגלת בכניסה מידית, לא מדורגת, בהתבסס על הרציונל ש"גם אם הוא יבכה יהיה בסדר" צריכה להדליק אצלכם נורה אדומה.
5. לעולם לא להיעלם לילד מבלי להיפרד!
הגעתם לגן, מסרתם את הילד למטפלת- היפרדו ממנו, הסבירו לו שאתם הולכים אבל תחזרו בקרוב לקחת אותו, אפילו תארו לו בנקודות מה יקרה במהלך היום עד שתגיעו לאסוף אותו. אל תעזבו בפתאומיות כשהוא לא רואה – הדבר יוביל לבלבול, לתחושה של חוסר רציפות אצל הילד, חוסר אמון ואף חרדה.
6. החיים הם דינמיים – וגם הילדים שלנו.
ילדים שנפרדים בהצלחה מהוריהם בבוקר, עדיין עשויים לבטא קושי שנובע מהפרידה במהלך שעות אחר הצהריים והלילה. הקושי יכול להתבטא בחוסר נכונות של הילד להתרחק או להרפות מכם, פתאום הוא ירצה שתחזיקו אותו על הידיים, ולא יסכים לרדת, והפרידה לשנת הלילה יכולה להיות ארוכה ומלווה בבכי גם אצל ילדים הנרדמים בדרך כלל באופן עצמאי לחלוטין. כל אלו נובעים מהפרידה שהתרחשה ביום, ומחרדת נטישה. כתוצאה, ילדכם ינסה לוודא שאתם שם. לידו. שאתם לא עוזבים. לא להילחץ. הדבר הנכון הוא פשוט לתת לילד את מה שהוא צריך כדי לצבור ביטחון מחודש ואמון שלא יינטש. הכילו וקבלו את הקשיים שלו, הרבה מגע, מילים חמות שמזכירות לו כמה אתם אוהבים אותו, חיבוקים ארוכים ועוד. עם הזמן אתם תראו שיפור משמעותי ביותר.
7. נוט אין פרונט אוף דה צ'ילדרן.
השתדלו שלא לדבר על קשיים ודברים שליליים על המסגרת בנוכחות הילד. מצאו את הזמן המתאים לדבר על הדברים, אם זה שיחה עם המטפלת, תאמו זמו לשיחה טלפונית, או שוחחו עם הגננת כשהילד נכנס לגן שלו. אם זה עם ההורה השני אז אחרי שהילדים ישנים, התרחקו ממקום השינה של הילדים ודברו בנחת. הדברים שאנחנו אומרים משפיעים מאוד על הילדים שלנו גם אם הם קטנים ונדמה לנו שהם לא מבינים, הם מרגישים הכל, ודי בטון הדיבור שלנו כדי להשפיע עליהם.
8. שימו לב להתנהגויות חריגות אצל הילד שלכם.
כשמדובר בתינוק ניתן לזהות דרך שפת הגוף שלו אם הוא נמצא במצוקה או אם המסגרת אינה מתאימה לו. הדבר יתבטא בתנועתיות רבה, לחץ, מתח, בעיטות בידיים וברגליים. אצל ילדים גדולים יותר ייתכנו התפרצויות זעם או הסתגרות. תהיו קשובים לאינטואיציה שלכם ולתחושות הבטן ואם אתם מזהים שמשהו אינו קשורה אצל ילדכם, פעלו בהתאם.
9. המטפלות הן שותפותיכם לדרך.
גם אם נראה לנו שיש משהו שהוא לא בסדר, שתפו את המטפלת ושאלו לדעתה, התייעצו מבלי לאיים ולכעוס. המטפלות והצוות במסגרת מתמודדים עם המון ילדים, רבים מתוכם חווים קשיי הסתגלות. לא ניתן לצפות מהם להיצמד בלעדית לילדכם, ויכול להיות שהם יפספסו דבר מה. אפילו לנו, ההורים, זה קורה לפעמים. היחס ההוגן כלפיהם יפעל לטובתכם כל הזמן ולאורך כל השנה, זה חשוב לכם וחשוב עוד יותר לילדכם. אין זה אומר שלא תעירו כאשר משהו אינו נראה לכם טוב או תקין, אך לכל דבר יש דרך, בחרו בדרך הנאותה והנכונה.
10. עבודה שתבצעו עכשיו תצייד את ילדיכם בארגז כלים להמשך חייהם.
זכרו תמיד שכל דבר שהילדים שלנו חווים ביום – יום יזכה להדהוד, כזה או אחר, בהמשך חייהם, כולל פרידה וכניסה למסגרות חדשות. היום זה הגנון או הפעוטון. מחר – גן עיריה, בית הספר, התיכון, הצבא וכן הלאה. הראו להם ותנו להם להרגיש שהכל בסדר וגם אם קשה – לומדים להתמודד עם הקושי. אחרי הכל, אחד מתפקידינו החשובים – והקשים ביותר כהורים הוא לא לחסוך מילדינו קשיים, אלא לצייד אותם בארגז כלים ראוי להתמודדות.
בהצלחה!
נעמה עידן אלנקרי היא יועצת שינה ומדריכת הורים. לפרטים נוספים והתייעצות עם נעמה לחצי כאן.