אחד המשאבים הכי יקרים של אשה אחרי לידה הוא הזמן שלה, ולכן חשוב לנצל את זמן השאיבה בצורה היעילה ביותר. ישנם מספר פרמטרים שיכולים להשפיע על יעילות השאיבה:
1. בחירה של משאבה מתאימה
ישנם כל מיני סוגים של משאבות המתאימות לצרכים שונים. ההבדלים נעוצים ביכולות הטכניות של המשאבות לחקות את קצב יניקת התינוק, במספר שעות המנוע שיש לכל משאבה אשר קובע בין השאר כמה היא מתאימה לשימוש לאורך זמן, כיצד נבנים מחזורי השאיבה הכוללים את יצירת הואקום, עצירה והרפיה ועוד ועוד. בוודאי שנשים שיש להן שפע של חלב ומעוניינות לשאוב אחת לשבוע זקוקות למשאבה שונה מאימהות לפגים למשל, אשר כל ייצור החלב שלהן מבוסס על השימוש במשאבה. לפיכך, ראשית יש לברר מהו הצורך בשאיבה.
2. מטרת השאיבה
אין דין שאיבה להגברת ייצור חלב כדין שאיבה בזמן גודש למשל. לכן, ניהול השאיבה, משך, תדירות וכו' יהיה תלוי במצבה של האם. שאיבה במצב של מיעוט חלב תתבצע לאחר הנקה, מספר רב ככל הניתן של פעמים ביממה, כרבע שעה בכל פעם. לעומת זאת, שאיבה במצב של גודש תתבצע לפי הצורך, במטרה לשאוב את הכמות המינימלית שבעקבותיה האם מרגישה הקלה בשדיה.
3. שימוש של קונוס בגודל המתאים
יש חשיבות גדולה להתאמת הקונוס לשדי האם. קונוס מתאים ימנע לחץ מיותר על השד, ויסייע לשאוב כמויות מקסימליות של חלב בכל שאיבה. קונוס קטן מדי ימנע מהפטמה לנוע בחופשיות בתוך התעלה של המשפך, יגדיל את החיכוך של הפטמה ועלול להוביל לחבלה בפטמה ובשד. זרימת החלב יכולה להיות חלשה יותר ואפילו להיעצר כליל כאשר הקונוס קטן מדי.
לעומת זאת, שימוש בקונוס גדול מדי יגרום לשאיבה של חלק גדול מההילה ורקמת שד לתוך התעלה וכך להגברת הלחץ על הרקמה וכתוצאה מכך להקטנה של כמויות החלב הנשאבות. הסיבה הנפוצה ביותר לחבלה בפטמה ובשד במהלך שאיבה היא שימוש בקונוס במידה לא נכונה. ייתכן ויהיו שינוים במידת הקונוס במהלך תקופת ההנקה כיוון ששדי האם משתנים גם כן בצורה ובגודל. כמו כן, ייתכן ויהיה צורך בקונוס במידה שונה בכל אחד מהשדיים.
4. שאיבה דו צדדית
שאיבה משני השדיים בו זמנית תחסוך זמן יקר לאם ותאפשר לה לפנות זמן לתינוקה או לעיסוקיה האחרים אם היא שואבת בזמן העבודה, הלימודים וכו'. כמו כן שאיבה דו צדדית מאפשרת "ליהנות" מרפלקס שחרור החלב המתרחש בשני השדיים בו זמנית וכך לשאוב כמויות חלב גדולות יותר.
5. עיסוי השד לפני השאיבה
כמות החלב הגדולה ביותר נשאבת בזמן רפלקס שחרור החלב. עיסוי השד לפי תחילת השאיבה יסייע לגירוי הרפלקס וכך לשאיבת חלב טובה יותר. אפשר לבצע את העיסוי במספר דרכים בהם ניעור השדיים, טיפוף קל בעזרת האצבעות מהחלק ההיקפי של השד ועד לפטמה או עיסוי אזורים שונים בשד בתנועות מעגליות.
6. מהירות מחזורי שאיבה מתאימים
תינוקות יונקים בקצבים משתנים. בתחילת ההנקה, מציצות התינוק מהירות ומטרתן היא לגרות את רפלקס שחרור החלב של האם. לאחר שמשתחרר החלב והוא זורם במהירות ובכמות גדולה מהשד, קצב היניקה של התינוק ישתנה בהתאמה ויהפוך לאיטי יותר. לאחר זמן מה, מפסיק הרפלקס והמציצות חוזרות להיות מהירות יותר, ועם הפסקות ארוכות יותר מדי פעם. כך, עד לתחילת רפלקס שחרור חדש שוב. כך גם בשאיבה, יש להתאים את מחזורי הסיבוב לרפלקס שחרור החלב. בתחילה, שאיבות מהירות יותר ולאחר שמתחיל רפלקס שחרור החלב יש להקטין את המהירות כך שבכל שניה יהיה מחזור אחד של שאיבה והרפיה.
7. עוצמת השאיבה
עוצמת השאיבה משפיעה על כמות החלב הנשאבת בצורה שונה מהנהוג לחשוב. הדעה הרווחת בקרב נשים מניקות היא שככל שעוצמת השאיבה גדולה יותר, כך תצא כמות גדולה יותר של חלב בשאיבה. זוהי טעות כיוון שעוצמת שאיבה חזקה מדי עלולה תגרום לכאב ולשחרור הורמוני סטרס, דבר אשר מוביל לרמות פרולקטין נמוכות יותר ולכן להפחתה של כמויות החלב. עוצמת השאיבה משתנה בין אם לאם והיא צריכה להיות העוצמה המקסימלית הנוחה לך. בתחילת השאיבה יש לכוון על עוצמה מינימלית ולהגביר בהדרגה. כאשר מגיעים לעוצמה שבה השאיבה אינה נוחה, זהו סימן שיש להפחית מעט את עוצמת השאיבה.
רצוי להתייעץ עם יועצת הנקה לפני השכרה או רכישה של משאבה על מנת לוודא שהמשאבה בה אתן מעוניינות אכן עונה על צרכיכן. כמו כן יועצת הנקה תוכל לייעץ בבחירת הקונוס וכן בבניית תכנית שאיבה.
שלי גת היא יועצת הנקה משנת 2006, מלווה אימהות משלב טרום ההנקה ועד שלב הגמילה. בעלת נסיון רב בייעוץ הנקה לאמהות לפגים, תאומים, ולווי נשים הנמצאות בתהליך פונדקאות או אימוץ ומעוניינות בהשראת הנקה. למידע נוסף לחצו כאן.
*הכתבה נכתבה בשיתוף משאבות אמדה. לרכישת המשאבה ולפרטים נוספים לחצו כאן.