רוב התינוקות ינקו מיד לאחר הלידה וימשיכו לינוק בהצלחה גם לאחר מכן. עם זאת, ישנם מקרים בהם ההנקה אינה מתאפשרת או שהיא אינה יעילה.
לגירוי השד בימים הראשונים לאחר הלידה יש חשיבות גדולה במיוחד. בימים אלה נעשה "כיול" של השדיים ליצירת שפע חלב. ככל שהגירוי לייצור חלב יהיה גדול יותר, כך תייצר האם יותר חלב. לכן, בכל מצב בו האם אינה מניקה או שהנקה אינה יעילה, חשוב לשאוב כדי לייצר שפע חלב בהמשך.
המשאבה המתאימה לשאיבת חלב בימים הראשונים לאחר הלידה צריכה להיות משאבה המיועדת לכך על ידי היצרן. כאלו הן רוב המשאבות הנמצאות בבתי החולים לרשות היולדות או במקומות המשכירים משאבות. אלו הן משאבות המתאימות לשאיבות רבות, עם נתונים טכניים המאפשרים גירוי של השד בדרך הדומה ככל האפשר ליניקת התינוק. בימים הראשונים לאחר הלידה אפשר לשאוב במשאבה הנמצאת בבית החולים, ולאחר מכן לרכוש או לשכור משאבה לשימוש בבית עד שההנקה עולה על דרך המלך.
השאיבה היעילה ביותר היא שאיבה משני השדיים בו זמנית. ככה מתקבל הגירוי בצורה הטובה ביותר וכמות החלב הנשאבת היא גדולה יותר. כמו כן, זמנה של אם אחרי לידה הוא יקר מפז וקיצור זמן השאיבות יאפשר לה מנוחה ממושכת יותר.
תדירות השאיבות צריכה להיות שמונה פעמים ביממה לפחות, כפי שתינוק יונק בגיל הזה אמור לינוק. משך השאיבה יהיה כרבע שעה משני הצדדים בו זמנית עם סט כפול של קונוסים ובקבוקים, או חצי שעה המורכבת מחמש עשרה דקות מכל צד. כאשר שואבים עם סט אחד של קונוס ובקבוק מצד אחד כל פעם, רצוי לפצל את השאיבות ולא לשאוב רבע שעה ברציפות מכל צד. אפשר לשאוב חמש דקות משד ימין ואחר כך חמש דקות משד שמאל. ואז שוב לחזור לחמש דקות של שאיבה בצד ימין וחמש דקות בשמאל, ולאחר מכן פעם שלישית לשאוב חמש דקות משד ימין וחמש דקות משמאל. השאיבה משני הצדדים לסירוגין תאפשר גירוי של השדיים בצורה טובה יותר.
החלב הראשוני נקרא קולוסטרום. הוא צמיג וכמותו קטנה וייתכן מאד שלא יצא הרבה קולוסטרום בשאיבה. גם כאשר ייצא מעט, סביר שידבק לדפנות הקונוס והבקבוק ואי אפשר יהיה לאספו. זה טבעי ונורמלי. לא אמורה לצאת כמות גדולה. על מנת לאסוף את הקולוסטרום אפשר לסחוט ידנית את השד ולאסוף אותו לתוך כלי קיבול קטן על מנת לתת אותו לתינוק. עם זאת, החשיבות של השאיבה בשעות אלה היא לא איסוף חלב, אלא גירוי השד לייצור החלב ולכן גם כאשר לא יוצא כלום יש להמשיך ולשאוב.
כיממה או שתיים לאחר הלידה מתרחשת "כניסת החלב". זהו תהליך שבו מתמלאים שדי האם בחלב בעקבות שינויי הרכב ובעיקר נפח. אימהות ירגישו מלאות וכאשר לא יצא חלב מהשד, תהפוך המלאות לגודש. על כן יש חשיבות גדולה מאד להמשיך לשאוב בתדירות שאינה נופלת משמונה פעמים ביממה.
כמות החלב שהאם שואבת תעלה בהדרגה. גם כמות החלב לה זקוק התינוק תגדל בהתאם. ממספר מ"ל בודדים בכל ארוחה ביממה הראשונה, יאכלו רוב התינוקות בתום השבוע הראשון כמויות של כ-500 מ"ל ביממה.
ביסוס ייצור של שפע חלב אם בעזרת השאיבות בימים הראשונים לאחר הלידה יאפשר לאם להקל על תינוקה בבואו לינוק בהמשך. כאשר השדיים שופעים חלב, יהיה קל יותר לתינוק לעשות את המעבר בין האכלה מבקבוק ובין הנקה.
ואיך מאכילים בינתיים את החלב השאוב בבקבוק? האכלה קצובה היא האכלה המאפשרת לתינוק לינוק בקצב שלו בלי שיישפך לו חלב לתוך הפה. יש להושיב אותו בחיקו של המאכיל ולגעת קלות עם הפטמה בשפתו העליונה של התינוק. כאשר התינוק פותח את הפה לרווחה, זה הזמן להכניס את הבקבוק לתוך פיו בעדינות. זווית הבקבוק צריכה להיות כזו שהפטמה תהיה מלאה בחלב רק בחציה, כלומר מעט מעל לחור ממנו יוצא החלב. כך יוכל לאכול התינוק בקצב שמתאים לו ולעשות הפסקות מדי פעם.
שלי גת היא יועצת הנקה משנת 2006, מלווה אימהות משלב טרום ההנקה ועד שלב הגמילה. בעלת נסיון רב בייעוץ הנקה לאמהות לפגים, תאומים, ולווי נשים הנמצאות בתהליך פונדקאות או אימוץ ומעוניינות בהשראת הנקה. למידע נוסף לחצו כאן.
*הכתבה נכתבה בשיתוף משאבות אמדה. לרכישת המשאבה ולפרטים נוספים לחצו כאן.
