מרגע הלידה ובמהלך 48 השעות הראשונות ללידה עובר התינוק בדיקות רפואיות רבות. בואו ללמוד מהן
אנחת רווחה. סוף סוף הלידה הסתיימה והתינוק הגיח לאוויר העולם. נו, הכל בסדר איתו? אחות, האם ספרת שיש לו עשר אצבעות? כמה הוא שוקל? מה היקף הראש?
הנה נשמע הבכי ראשון, חבל הטבור נותק והשליה יצאה. המיילדת מניחה את הרך הנולד, בעודו מכוסה בקרומי השפיר, על החזה של אמו.
מכאן ואילן ובמהלך 48 השעות שבהן ישהה התינוק עם אמו בבית החולים, ועד צאתם הביתה, צפוי התינוק לעבור שרשרת של בדיקות, טיפולים, חיסונים ועוד. ד"ר סמדר אבן טוב פרידמן, מנהלת יחידת פגים ויילודים בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, מפרטת ומסבירה מהן הבדיקות.
הכתבה פורסמה במקור במגזין הורים וילדים. לקבלת גיליון היכרות של המגזין לחצו כאן. לעמוד הפייסבוק של הורים וילדים לחצו כאן.
• הלידה: ברוב המקרים המיילדת מקבלת את התינוק בלידה. לאחר ניגוב ראשוני של קרומי השפיר מגופו, היא מניחה את התינוק על חזה האם ומבצעת הערכה ראשונית של מצבו.
• ציון אפגר: זו הערכה הניתנת למצבו של התינוק לאחר הלידה. במהלכה נבחנת הסתגלותו לחיים מחוץ לרחם. הציון ניתן פעמיים – בדקה הראשונה ובדקה החמישית לאחר הלידה.
בדקה הראשונה, ההערכה מבוצעת כשהתינוק מונח על האם, המיילדת נותנת ניקוד לחמישה מדדים: דופק, נשימה, צבע העור, תגובה לגירוי וטונוס שרירים, ורוב התינוקות זוכים בסופה לציון אפגר 9.
בדקה החמישית, מתבצעת הערכה מחודשת של הנתונים.
לעתים לאחר מתן עזרה כמו שאיבת נוזלים מדרכי הנשימה או מתן חמצן, מצבו של התינוק משתפר. בבדיקה השנייה רוב התינוקות עולים מציון אפגר 9 ל-10 (ראו מסגרת).
• בדיקת דם מחבל הטבור: לאחר ניתוק חבל הטבור, נלקחת בדיקת דם טבורי לצורך בדיקת גזים. הבדיקה משקפת מאזן חומצי בסיסי של תהליך הלידה. הדם נלקח מחבל הטבור שעדיין מחובר לשליה היוצאת מהרחם בסוף תהליך הלידה. קצהו של הטבור שבגוף התינוק נסגר עם סוגר למניעת דימום.
• מעבר לתינוקייה: זמן מה לאחר הלידה התינוק עובר עם המיילדת ובלוויית בן משפחה (אבא, סבתא) לתינוקייה. כאן קולטת אותו אחות התינוקייה, שמקבלת את פרטי ההיריון והלידה מהמיילדת. היא עורכת אומדן נוסף לבדיקת המיילדת, מבצעת פעולת זיהוי של התינוק באמצעות הצמיד ותגי הזהות שעל ידו, במעמד בן המשפחה. האחות רוחצת את התינוק מתחת לברז המים, מלבישה אותו ומניחה בעריסה מחוממת.
• בדיקות מיילדת/רופא ילדים: בדיקה גופנית ראשונה מכף רגל ועד ראש במחלקת היילודים לאחר הלידה. רופא או מיילדת מאמתים את מצבם של סימנים חיוניים. מוודאים שהוא נושם טוב וללא מאמץ, צבע עור ורוד, היעדר סימני מצוקה ומומים חריגים. תוצאות הבדיקה הראשונה (בדיקת רופא שנייה מתקיימת לפני שחרור האם והתינוק לביתם) יקבעו האם התינוק זקוק לבדיקות נוספות.
• ויטמין K: ויטמין K ניתן לתינוק באמצעות זריקה לשריר. לתינוקות, שהוריהם מתנגדים למתן זריקה, הוא ניתן דרך הפה (על ההורים להביא איתם את הוויטמין לחדר הלידה). מתן הוויטמין דרך הפה מכסה רק את התקופה המיידית שלאחר הלידה, ועל ההורים לוודא שהתינוק יקבל בהמשך שתי מנות נוספות: בגיל שבוע וכשיהיה בן חודש.
ויטמין K נחוץ ביותר לתהליך קרישת הדם. רוב התינוקות נולדים עם חסר בוויטמין K. בעבר חסרונו גרם לדימומים קשים במוח התינוק.
• משחה אנטיביוטית לעיניים: עם המעבר בתעלת הלידה, שאינו מקום סטרילי, התינוק עלול לפתח זיהומים, בעיקר דלקת עיניים, שקיימת סכנה שתפגע בלחמית או בשכבות העמוקות של העין. למניעה מורחים בעדינות ובאופן חד פעמי משחה אנטיביוטית (אריתרומיצין) על העפעפיים.
• חיסון נגד הפטיטיסB: על פי הוראה גורפת של משרד הבריאות, כל תינוק לאחר לידה מקבל חיסון נגד דלקת כבד נגיפית הפטיטיסB . הורים המתנגדים לכך מציינים זאת בטפסים שהם ממלאים בעת הקבלה לחדר הלידה.
• בדיקות סקר: 36 שעות לאחר הלידה נלקחת בדיקת דם מעקב רגלו של התינוק – 4 טיפות דם המוספגות על גבי כרטיס בדיקה עם נייר סופג מיוחד. הבדיקה נשלחת למרכז הארצי בבית החולים תל השומר, שם נערכות בדיקות סקר יילודים למחלות מטבוליות או חילוף חומרים. בעבר נערכו רק שתי בדיקות: PKU לבדיקת החוסר באנזים פנילאלנין שחסרונו עלול לגרום לפנילקטונוריה, אך אבחון מוקדם מאפשר טיפול ומניעה של פיגור שכלי; ובדיקת G6PD לאיתור הפרעות בפעולת בלוטת התריס.
משנת 2011, בזכות מכשור טכנולוגי חדש, נערכות ליילוד בדיקות לעוד 11 מחלות תורשתיות מולדות ונדירות, שחלקן קשות ואף קטלניות (אגב, בארצות הברית נערכות בדיקות ל-29 מחלות).
• בדיקת שמיעה: מצמידים ממברנה עדינה לפתח תעלת האוזן ובהתאם לתגובת תאי השיער באוזן, אומדים את מצב השמיעה של התינוק.
• בדיקת החזר אור: בדיקה חדשה יחסית. באמצעות פנס מיוחד רופא הילדים בודק את מעבר האור מהחלק החיצוני של העין ועד החלק הפנימי. בבדיקה שתוצאותיה תקינות, הרופא רואה את האישון כנקודה אדומה, המעידה כי אין מכשול שניצב מהחלק החיצוני לחלק האחורי של העין.
• הדרכה לאם: ההדרכה לאם הטרייה משתנה, תלוי אם זו לידה ראשונה או אם מנוסה. ההדרכה כוללת עידוד והדרכה להנקה; הדרכה לטיפול נכון בתינוק: אמבטיה, שמירת חום החדר, מניעת מוות בעריסה (השכבת תינוק על הגב, סביבה ללא עישון, מוצץ מגיל חודש); אופן השימוש בכיסא הבטיחות במכונית; שימוש בעגלה ועוד.
• בדיקת רופא ילדים לקראת שחרור הביתה: בחלוף 48 שעות מרגע הלידה, רופא הילדים מבצע בדיקה שנייה לתינוק, טרם שחרורו הביתה. הרופא גם בוחן את נתוני התינוק לעומת הבדיקות הראשוניות: האם הוא ירד במשקל, האם הוא צהוב (צהבת) וכו'.
לפני השחרור הביתה ההורים מקבלים מהרופא הפניה להמשך מעקב אחר התפתחותו בטיפת חלב או אצל רופא ילדים. המלצות: לתת לתינוק ויטמין D עד גיל שנה (2 טיפות פעם ביום) להמשך התפתחות תקינה של משק הסידן ובניית העצמות. בלידת בן ניתנות הנחיות למעקב וכשירות לברית מילה ורשימת מוהלים מומלצת של משרד הבריאות וכן הנחיות למעקב אחר מצבו של התינוק לאחר ברית המילה.
מתי לא משחררים את התינוק כעבור 48 שעות?
• במקרים של אירוע חריג בעת האשפוז: אם התינוק מגלה סימני מצוקה, כשצבע עורו משתנה ומכחיל, עליית חום ופרכוסים, ירידה דרסטית במשקל, לא היו לו יציאות, פריחה.
• לאחר ניתוח קיסרי: התינוק נשאר עם האם בבית החולים למעקב אחר החלמתה.
• בלידת וקום ומלקחיים: התינוק נמצא במעקב ממושך יותר לוודא שהלידה המכשירנית לא גרמה לדימום, לבצקת או לשבר בגולגולת.
• לידת תאומים: לרוב לידת תאומים מוקדמת יותר (בשבועות 36-38), והתינוקות במשקל לידה נמוך יותר מתינוק אחר, מה שמצריך הסתכלות ומעקב.
איך נותנים ציון אפגר?
מבחן (ציון) אפגר קרוי על שם ד"ר וירג'יניה אפגר, רופאה מרדימה מארצות הברית. בשנת 1952 קבעה ד"ר אפגר את המדדים מ-1-10 להערכה ראשונית של תינוקות מיד לאחר לידתם. בהיעדר פעילות בכל אחד מהמדדים התינוק לא יקבל ניקוד.
דופק: בבדיקה התינוק מקבל 2 נקודות לדופק תקין אם קצב הלב שלו יותר מ-100 פעימות לדקה. אם הוא נמוך מ-100 פעימות לדקה יקבל נקודה אחת, ואם לא ניתן חלילה למשש דופק, לא יקבל נקודות כלל.
נשימה: תינוק שבלידתו מנסה לנשום נשימות עמוקות ובוכה מיד מקבל 2 נקודות. אם התינוק סובל ממצוקה נשימתית: נשימה חלשה, נושם מהר מדי, נושם ונאנח, נושם עם סימני מאמץ – יקבל נקודה אחת.
צבע העור: בעת הלידה צבע העור של רוב התינוקות כחלחל, אבל כעבור זמן קצר הגוון הופך ורוד. אם כל הגוף בצבע ורוד התינוק מקבל 2 נקודות; אם גופו ורוד אך קצות הגפיים עדיין כחלחלים יקבל נקודה אחת.
תגובה לגירוי: תגובתו הרפלקסיבית של התינוק לגירוי נבדקת על ידי מגע ידיים. אם הוא מגיב בבכי יקבל 2 נקודות. אם יעווה את פניו בתגובה לגירוי יקבל נקודה אחת.
טונוס (מתח שרירים): אם ניכרת תנועת גפיים פעילה הוא יקבל 2 נקודות. על תנועה ערה אחת יקבל נקודה אחת. הניקוד הראשוני קובע אם התינוק זקוק לסיוע נשימתי, או להחייאה ועוד.
אם תינוק אינו מגיב (שאיבת נוזלים מדרכי נשימה, אינו בוכה ועוד) או הציון מבדיקת האפגר הראשונה לשנייה אינו משתפר כצפוי, הוא יזדקק לעזרה נוספת, פעולות החייאה והעברה לטיפול נמרץ.
מי שלא שוחרר – צהוב
כ-60 אחוז מהתינוקות מפתחים צהבת של היילוד, שמופיעה ביום הראשון או השני לחיי התינוק. לא מדובר בצהבת זיהומית אלא בצהבת פיזיולוגית שמקורה ברמה גבוהה של בילירובין בדם, שהוא אחד מתוצרי הפירוק של ההמוגלובין בכדוריות הדם האדומות. כשהן מתפרקות נוצרת הצטברות של פיגמנט הבילירובין תוך שחרור חומר צהוב שיוצר את הצבע הצהוב הנראה על פני העור.
כאמור, זו אינה צהבת מזיקה. כדי למנוע צהבת קשה נבדקים התינוקות פעמיים ביממה באמצעות מכשיר מיוחד ובדיקת דם.
הטיפול כולל חלב ונוזלים ליילוד וחשיפה לאור (פוטותרפיה). משכיבים את התינוק העירום עם כיסוי לפניו מתחת למנורת אור ניאון בטווח גל מסוים. האור משנה את מבנה האנטומי של הבילירובין עד העלמת הצהבת.
אז מה אם הילד יחליף את השם?
עדי נוימן לא עושה חשבון בהריון
שיממון אחרי לידה
בלדה לעוזבת קיבוץ
שפה שסועה: כל מה שצריך לדעת