אחרי הלידה הראשונה שאבתי 12 פעמים ביממה. עכשיו, בהיריון השני, כל אשה שנייה מרשה לעצמה לשאול אותי: "את מתכוונת להיניק?". ובכן, לא עניינכן

אחרי שהגור שלי נולד בשבוע ה-29 להיריון אף אחד לא התעסק איתי עם שאלות קונבנציונליות, בעיקר כי שום דבר בלידה הזו לא היה "קונבנציונלי". אז לא שאלו אותי על הגזרה (שנראתה כמו של הדוכסית קייט רק בלי החלק של להגיע לשבוע 41) ולא שאלו אותי מה אני אוכלת (כי אכלתי בעיקר את עצמי) ולא שאלו מה אני מלבישה וכמה שכבות ובעיקר לא שאלו על הנקה. וטוב שכך, כי אי אפשר להיניק תינוק בגודל כזה, פשוט כי אין לו כוח לינוק. אך אל דאגה, ידוע שעבור תינוקות, ובעיקר פגים, אין כמו חלב של אמא (ואין כמו אמא. ולא תהיה. לעולם). אז שאבתי. במשך רבע שעה כפול 12 פעמים ביממה(!!!) עטיתי על עצמי משאבה ושרתי שירי רפת.

 הטור פורסם במקור במגזין הורים וילדים. לקבלת גיליון היכרות של המגזין לחצו כאן. לעמוד הפייסבוק של הורים וילדים לחצו כאן.

מאז עבר הרבה חלב בארץ זבת חלב ודבש שלנו ואני שוב בהיריון. הפעם, מאיזושהי סיבה, כל השאלות הכי טורדניות, מציקות ואינטימיות מגיעות עוד לפני שהגוזל יצא לאוויר העולם. אולי מפני שהפעם הבטן שלי גדולה יותר. ולא, זה לא בראש שלי, אפילו המושלם אמר לי בחוסר טקט משווע לפני יומיים: "בטוחה שעלית בהיריון הזה פחות מבהיריון הקודם? לי את דווקא נראית ממש ממש גדולה". תודה מתוק. שמעתי שהספה שלנו ממש ממש נוחה. אתה מוזמן לנסות אותה הלילה.

לטור הקודם של נועה הנדין: זו רק אני ושמירת ההריון שלי

הנקה זו הענקה?
"את מתכוונת להיניק?", שואלת אותי כל אשה שנייה. עם הראשונות עוד התלבטתי בקול רם: אני עוד לא יודעת, אני מתורגלת בשאיבות וגם… אני ממשיכה כמעט בלחישה: שוקלת לשלב תמ"ל, רחמנא ליצלן, אחרי חודש-חודשיים. אני לא בטוחה שאתחבר… חוץ מזה, בעקבות הפוסט טראומתיות של הלידה הקודמת חשוב לי לדעת כמה בדיוק אוכל התינוק ועם בקבוק קל יותר לעקוב (וגם קל יותר לשלול את זה שהוא בוכה כי הוא רעב. מצד שני, אם הוא לא רעב אז למה, אדון עולם היושב במרומים, למה הוא בוכה?).

מה? לא תניקי?! איך אפשר? הנקה זו בעצם הענקה, זה חיבור מטורף! יש לי יועצת הנקה תותחית בשבילך, נהרות של חלב ייצאו לך אחרי שתפגשי אותה! תאמיני לי, אמבט החלב של קליאופטרה יהיה בקושי גיגית לידך!
סליחה, היוש, אבל מי את ואיך נכנסת לי לציצי בכזאת קלות? למה זה בסדר שאת תדוני בשני הרי הגעש האישיים שלי המאיימים להתפוצץ דווקא בתקופה זו (ומעוררים את עצבי הגוף לכדי כאבי תופת) בלי לבקש רשות?

פתאום אני שמה לב ש"היא", או "הן", ולפעמים אפילו "הם", מרגישים נוח לדבר על זה בכל מקום ולשאול באשר לכוונותיי והעדפותיי תוך שהם מספקים תשובות עלק מדעיות באדיבות תוכניות סיקור טלוויזיוניות (ממומנות!) על השפעת ההנקה על לימודים בטכניון.

למי יש חילבה?
אני לא בעד ולא נגד הנקה (ובאמת שעוד לא החלטתי מה אני אעשה בבוא העת!), אני בעד שכל אמא תעשה מה שמתאים לה – הנקה, שאיבה, תמ"ל או כל קומבינה בין השלוש – ואני בעד שהסביבה תרגיש פחות נוח לדבר איתי על זה. מישהו הביא בחשבון את כמות התסכולים, שמתלווה לערימת התסכולים הקיימת ממילא, שהנושא מעלה? הכאבים, הכישלונות, הדלקות, המשחות, כדורי החילבה ואפילו עלי הכרוב – שעד כה השתמשת בהם רק כשהחלטת ממש להשקיע בסלט… וכל זה כשאת לא ישנה, בקושי זזה, בוכה בלי סיבה (כלומר, יש לך סיבות, רק אף אחד לא מבין אותן, וזה עוד יותר גורם לך לבכות!) ומהמראה שמולך ניבטת דמות שרחוקה מאוד מלהיות קליאופטרה גם אם תטביעי את עצמך באמבט חלב (אֵם) למשך שעה.

אז נכון, אפשר להגיד שזה הביצה והתרנגולת – כי נשים רבות בוחרות היום להיניק בפרהסיה כשהן נטולות הסוואה בצורת סינרי הנקה (שבתכלס לא מסווים כלום) ובעצם אפשר לומר שהן שהעלו את הנושא על סדר היום כשהציבו את עובדת ההנקה כמשהו טבעי שיכול ואף צריך להתקיים בכל מקום שהוא. אני מניחה שאם תפנו לאותן נשים, שככל הנראה חשות בנוח עם גופן ועם הנושא, לא רק שהן יסכימו לספק תשובות הן גם יוכלו לפתח את הנושא ולהעניק זוויות התייחסות נוספות.

אך מי שלא חושפת את דדיה ברבים ככל הנראה לא ממש רוצה "לפתוח את מכסה המנוע" ולדון עם זרים בכמות הזרימה שלה. בשורה התחתונה, אני מבינה שיש מי שמתבלבלים, כי בכל זאת חלק מאוד מסוים ממני מזכיר בימים אלה את פמלה אנדרסון (ולא, זה לא הבלונד) – כנראה הנוכחות הפרונטלית המוגברת שלי היא זו שמפריעה לכם לחשוב בצורה מאופקת ומנומסת. אז יש לי עצה קטנה: תרימו את העיניים קצת למעלה… עוד קצת… עוד טיפטיפה… או! יופי, בדיוק ככה – הדבר העגול הזה מולכם זה הראש שלי ושם יש ערימות של נושאים לשיחה (חלקם אגב בכלל לא קשורים להיריון, לידה, ילדים וחיתולים) שאשמח לדון בהם. בפתיחות.

ואם בכל זאת תרצו לדבר איתי על חלב אז אני שותה את הקפה שלי עם כפית שטוחה, שניים סוכר ומעט חלב.

נועה הנדין, כותבת, בלוגרית ובעלת עמוד הפייסבוק מיומנה של אם טרייה.

כתבות נוספות של הורים וילדים:
כמה באמת צריך לעלות במשקל בהריון?
האם חתולים מסוכנים לתינוקות?
למה בישראל ממהרים לקיסרי במצג עכוז?
לא לקחת צ'אנס: מתי חום גבוה אצל תינוקות מחייב מיון?
ביג מיסטייק: טעויות בבדיקות גנטיות בארה"ב
האם עובר קטן בהכרח מעיד על בעיה?
למה ויטמין K חשוב לתינוק שרק נולד?
האם נמצאה הסיבה להפלות חוזרות?
מהו נגיף ה-CMV?