ילדת? מזל טוב! חשבת שהלחיצות היו קשות? ובכן יקירה, הן היו החלק הקל לעומת מה שמחכה לך.

הנה המדריך המקוצר לעצות שיש לקחת בערבון מוגבל.

1. "מיד הרגשתי חיבור לתינוק"
תקשיבי חמודה, החיבור היחידי שתרגישי יהיה לאינטרנט. פשוט כי כל חופשת הלידה שלך תצפי בסדרות כדי לא למות סופית משעמום. שלא ידברו איתך על חיבור לתינוק לפני גיל שלושה חודשים. ראבאק, בן אדם חדש, תנו להכיר.

2.."את לא שמה אותו על הבטן?? הוא לא ידע להחזיק את הראש!"
איום אהוב במיוחד על אחיות "טיפת חלב". זה קטע כי באמת הייתי בחתונה לא מזמן ואמו של החתן, במשך כל זמן החופה, החזיקה ותמכה בראשו. אחר כך שאלתי מה הסיפור ואמרו לי שכשהיה תינוק היא כמעט ולא שמה אותו על הבטן. סיפור הזוי נכון? אולי כי הזיתי אותו הרגע. שחררי.

3."מגיל חודש הוא ישן לי לילה שלם"
מה את אומרת? הוא גם מחתל את עצמו, מכין לעצמו בראנץ' וקורא כרכים של הארי פוטר בפורטוגזית? לא, כי זה הגיוני באותה המידה.

4. "הנקה זה הכי מדהים שיש"
אני יודעת, אני יודעת. הנקה מונעת אלרגיות, תפרחת חיתולים, דכאון אחרי לידה ובכלל, היא הדרך הבטוחה לשלום עולמי. והאמת שזה באמת הכי מדהים, אבל קחי בחשבון שלשלוף את השד שלך בכל הזדמנות זה די מתיש. אם בורכת כמוני, בתינוקת היפראקטיבית, גם את סינר ההנקה שאמור להסתיר את המחלבה הניידת שלך, היא תעיף עם הידיים, כך שלא פעם תמצאי את עצמך בקניון סואן מנסה להזין יצורה צווחנית כשהציצי שלך חשוף לעיניי כל, ופיטמותייך מתיזות חלב על העוברים והשבים. פאן במקסימום.

5. "למה הוא בוכה?"
או! פה תמיד מתרחש גיוס נרחב של הסביבה למציאת הסיבה האפשרית: "זה גזים! אה, הם עברו לו? אז שיניים. אה כבר צמחו לו? אז כואב לו מהברית. אה זו בת?" קיצר, איך אמר פרויד? לפעמים סיגר הוא רק סיגר ולפעמים הילד שלך בוכה רק כי הוא בכיין.

6. "אני מבדילה בין סוגי הבכי"
ואני מבדילה בין אמת לחירטוט.

7. "אני לא מתכוונת לעבור לגור ליד ההורים לאחר הלידה, אני אסתדר"
תקשיבי ותקשיבי לי טוב, גם אם לאמא שלך יש עבר מפואר של רציחות סדרתיות ומחלת נפש ממארת – את תזרקי עליה את הבייבי כשתרצי להתקלח. ארזי פקלאותיך ורוצי להורייך.

8. "היה לי מלא זמן בחופשת לידה, ניצלתי אותה להמון דברים"
כנראה נולד לך טאמאגוצ'י.

9. ״תשני כשהוא ישן״
אין בעיה, תגידו לי רק באיזו שעה מגיעים הגמדים האלו שמנקים את הבית, עושים כביסות, מרתיחים בקבוקים ושוטפים כלים. פשוט צריכה להשאיר להם מפתח.

10. "קראת כבר את הלוחשת?"
בשניה שנולד לך ילד ממטירים עליך ספרייה שלמה להורה המתחיל. הלוחש לתינוקות, הלוחש לפעוט, הלוחש ללוחשים. בואי ואלחש לך משהו: הכל חרטה. הרי לא הגיוני שהשטיקים מהספרים עובדים על כ-ל התינוקות מזימבאבוואה ועד שוודיה נכון? אז כן, ישנן אימהות שיגרסו בתוקף שהספרים הללו הצילו את חייהן, אבל בעיניי הכי טוב להבין שנולד לך ספר משלך. כזה שלא מסתיים בעמוד 300. ספר קשה שהתחלתו מלאה שורות ריקות, אותיות הפוכות ודפים קרועים. לא פעם את תישברי, אבל לאט לאט, הוא יעשה אהוב וקריא.

מזל טוב.

מיטל לויטה, פעם דיילת אויר הוללת, היום נשואה ואמא של אריאל בת החצי שנה. עובדת בתחום הציוד הרפואי והדרכות רפואה.

אהבת? אז תעשי לייק, מה אכפת לך?