כדי לברוא וללדת תינוק גוף האישה חווה שינוים רבים. חלק מהם יכולים לגרום לתחושות לא נעימות, אבל אחרי הכל, הם חלק מהאבולוציה של מין האנושי ותפקידם להבטיח את התפתחותו והישרדותו. טוב נעשה אם נכיר אותם ובכך נבין ונקבל אותם בגישה הרבה יותר חיובית.

במשך ההריון ובחודשים הראשונים של חיי התינוק גוף האישה ממלא 3 תפקידים עיקריים: להזין, לשמור ולשאת את התינוק. כדי למלא אחרי הדרישות הבסיסיות האלו הגוף מפריש הורמונים. הנה כמה מהורמוני ההריון שכדאי שתכירי:

Hcg
ההורמון הראשון שצריך להכיר, אשר מזהים אותו כבר בבדיקות הריון אחרי 14 יום בשתן, ובדם כבר ביום ה-9 להריון. תפקידו מתקשר עם הצורך לשמירה על התינוק והחיוניות של ההיריון בשליש הראשון. הוא מאזן את השחלות וההורמונים האחרים עד שאלו נוצרים בשלייה. הוא אגב האחראי על בחילות בתקופה הזו.

אסטרוגן
הורמון זה אחראי על איזון הפרוגסטרון, להקל על גידול והתפתחות השלייה. יש לו גם תפקיד חשוב בהתפתחות העובר במיוחד בבשלות של איברים שונים ומערכת המין. הוא הגורם לפיגמנטציה, כאב בשדיים, עלייה במשקל, אגירת נוזלים ויחד עם זה הוא גם מעניק מראה חיוני לאישה.

פרוגסטרון
הורמון השמירה – בתחילת ההיריון הוא עוזר בהשתרשות של התא המופרה בדופן הרחם, ולאחר מכן דואג להמשך ההיריון. בין השאר הוא מפתח את רירית הרחם, גורם לתפקוד של השילייה, מגביל את הפעילות הרחמית, מחזק את הפקק הרירי, מרפה את השרירים החלקים (ורידים ועורקים) ומחזק את האגן לקראת הלידה.

זהו ההורמון האחראי על עליית טמפרטורת הגוף, עצירות, ורידים בולטים, טחורים, בעיות ראיה, הגברת דלקות שתן. אבל יאמר לזכותו שהוא גם מאפשר ניצול טוב יותר של אבות המזון והגברת החשק המיני. בסוף ההריון רמת הפרוגסטרון יורדת והתסמינים משתפרים.

רלאקסין
הורמון האחראי על הרפיית השרירים והמפרקים, וכך מאפשר תנועתיות טובה יותר בעצמות האגן בזמן מעבר התינוק לקראת הלידה. הוא גם מתאים את עמוד השדרה למרכז הכובד החדש שנוצר עקב ההריון. הוא בעצם אחראי על כאבי הגב וכאבים באיזור מפרק הירך והפוביס לקראת סוף ההריון, לכן האישה הרה חשופה לנפילות ונקעים.

בלידה יש קוקטייל נוסף של הורמונים שבעצם יקבעו את הקצב ואת הדרך שתעברי. אז בעצם מי הבוס בלידה?

אוקסיטוצין
ידוע כהורמון האהבה, כי הוא מופרש כשמתאהבים, בזמן קיום יחס מין והוא צריך תנאים מסוימים המאפשרים לו להיות מופרש כמו רוגע, שקט ואינטימיות. אוקסיטוצין מופרש במשך כל ההריון אבל שומר על איזון הודות הפרוגסטרון. עד לרגע הלידה שם הוא מופרש בצורה הדרגתית כדי לגרום לכווצי רחם אפקטיביים שיפתחו את צוואר הרחם. ברגע שהתינוק נולד הוא ממריץ את זרימת החלב החוצה ומאפשר התאהבות בין האם לתינוק, וגם עוזר לרחם להתכווץ מחדש על מנת לחזור למימדיו הרגילים.

אנדורפינים 
הורמון זה הוא מעין חומר הרדמה טבעי שהגוף מיצר ברגע שהלידה מתחילה. ככל שהלידה מתקדמת הפרשתו עולה באופן הדרגתי וכך משבשת את תחושת הכאב. יחד עם האוקסיטוצין הוא גורם לתחושת אופוריה מסוימת והתאהבות. כדי לאפשר להורמון להופיע חשוב להירגע, להרגיש ביטחון בלי מתח או פחדים. שימוש באפידורל או זירוז עוצר את הפרשת האנדורפינים.

אדרנלין 
הורמון הסטרס, הלחץ והמתח. הוא מופרש בגוף על מנת להזהיר אותנו במצבים של "סכנה". בזמן הלידה נוצרת עליה בהפרשת אדרנלין, דבר שיכול לגרום להאטה בזרימת הדם לתינוק (ירידת דופק אצל העובר), להוריד את רמת האוקסיטוצין ולכן לעכב את הלידה.

הנוסחה להתקדמות טובה של הלידה: אוקסיטוצין + אנדורפינים גבוה, אדרנלין נמוך.
במקרה של: אדרנלין גבוה, אוקסיטוצין ואנדורפינים נמוך, התוצאה = האטה בהתקדמות הלידה.