כן, רוב הזמן יש רגעים באמת מדהימים, אבל מותר גם לקטר לפעמים. שלא לומר, לעשות פדיחות רציניות. ואם כבר בקיטורים עסקינן, מי מכן לא חוותה לפחות פעם אחת את אחד מהרגעים הבאים.
1. הרגע הזה שאת מחליפה לו חיתול על שמיכה בדשא, מחייכת אל השמש ואל היום היפה הזה, מצחיקה אותו תוך כדי, חושבת לעצמך, "וואו שלי הכי חמוד מכולם", ומקבלת שפריץ של הפיפי שלו בדיוק בתוך העיניים שלך.
2. הרגע הזה שאת יוצאת קצת בערב עם חברות לפאב, יושבת על הבר, שותה משהו, אפילו מעשנת איזו סיגריה רחמנא ליצלן, מרגישה פתאום בחיים, ואז את מנגבת את הפטמות הרטובות ומנסה כל הערב להסתיר את הסימנים על החולצה.
3. הרגע הזה שאת הולכת אתו לחנות בגדים, נותנת לו לשכב קצת על הרצפה בהנאה, מתלהבת שהנה הוא נותן לך לעשות שופינג חופשי, מכניסה אותו אתך לתא המדידה. מתעקשת לשלם על הבגדים שהוא פלט עליהם את נשמתו.
4. הרגע הזה שאת יוצאת לך לטיול ביום שמשי ומשגע, קונה לך קפה ואז הוא מתחיל לבכות בהיסטריה בעגלה. מניחה את כוס הקפה בידית המיוחדת בעגלה, מנסה להרגיע אותו ומבטיחה לו שאתם עוד שניה עוצרים במקום רגוע, את חוצה את הכביש מהר מהר, והנה.. כן.. כל הקפה כבר על הפרצוף שלך.
5. הרגע הזה שאת יושבת בבית קפה, מנסה להצחיק אותו, לשיר קצת שירים דביליים, ואז את מבינה שהנמיכו את המוזיקה ברקע רגע אחד מאוחר מדי, את מסובבת את הראש, קולטת את המבטים עליך, מחייכת במבוכה וממשיכה קצת יותר בשקט.
6. הרגע הזה שאת מניקה אותו כשהוא מתעורר, מחזירה אותו למיטה, מנסה עוד קצת ציצי (כי כמובן שהוא התעורר באותה שניה), עוד קצת ידיים, בפעם הרביעית כבר נכנעת ומשאירה אותו עלייך, אבל אז, בדיוק אז (בכל זאת עברה כבר שעה וחצי), את ממש חייבת לשירותים. את תוהה עם עצמך מה לעשות, אם תניחי הוא יתעורר. מחליטה שזה אפשרי והולכת לשירותים כשהוא עליך. הסוף ידוע מראש ונסיים עם הסעיף הזה ממש כאן.
7. הרגע הזה שאת לקחת אותו אתך לראיון עבודה, אומרת בביטחון מלא "ברור שאני יכולה לעשות את התפקיד הזה מהבית אתו" ומאותה נקודה בדיוק קופצת לך על כדור פיזיו (שבמקרה היה מונח לו במשרד) וממשיכה כך את הראיון.
