כבר אמרנו שלהיות אמא זו פריבילגיה שכרוכה בכל כך הרבה רגשות אשם ומחשבות על מה אם. גם כשהתינוק כולה בן כמה חודשים, לך זה מרגיש כמו חיים שלמים וכל כך הרבה מחשבות של למה עשיתי ככה, ואולי הייתי עושה ככה לא מניחות לך. אז נכון שהכי חשוב זה לשחרר ולא להתעסק במה אם, בטח במקרה הזה שזה אף פעם לא נגמר, ובכל זאת הנה כמה דברים שהלוואי והייתי עושה אחרת:

1. לא לדפוק חשבון למה שאנשים אחרים חושבים
כולנו עושות את זה, אנחנו משקיעות כל כך הרבה זמן במה אנשים אחרים חושבים או אומרים עלינו, כשבתכל'ס ברוב המקרים אנחנו לא עד כדי כך מעניינות ולרוב אנשים אחרים לא משקיעים זמן מחשבה עלינו כמו שנראה לנו.

2. להשלים עם העובדה שכל אחת עושה את זה בדרך שלה
בעולם של יותר ממודל משפחתי אחד, של אידיאולוגיות רבות ומגוונות ושל סגנונות חיים שונים ומשונים יוצא שיותר מדי אנשים בוחרים אחרת ממך ומגדלים את הילדים באופן שונה. זה נורא מבלבל.

3. לסמוך על האינסטינקטים שלי
כי רק את יודעת בסוף מה נכון לך ולתינוק שלך. אז כן, יש המון קבוצות פייסבוק שנורא כיף וחשוב להתייעץ בהן, וזה אחלה, אבל בסופו של דבר תשאירי את ההחלטות החשובות לך ורק לך.

4. להשקיע בעצמי
כי נורא קל לטייל עם העגלה בשכונה כשאת לבושה בסחבות. נורא קל להישאר בבית יום שלם. נורא קל לשכוח לטפח את עצמך ולקנות בגד יפה שלא שימושי רק להנקה.

5. להבין את החשיבות בסביבת אמהות נוספות
כי לפעמים זה מביך לגשת לאמהות אחרות בגינה ולהתחבר אתן, כי לפעמים כשאת רואה פרסום על מפגשי אמהות את לא מספיק מבינה כמה מדובר בחוויה מדהימה ואחרת ולפעמים סתם נדמה לך שאין לך זמן לכלום, אבל אם תחפשי טוב תמצאי הרבה יותר זמן ממה שנדמה לך.

6. לקחת עזרה
כי את יכולה הכל, ואת בחופשה ובלה בלה בלה. אם יש לך את האופציה אז פשוט קחי עזרה. גם אם זה בשביל לנקות את הבית – קחי.

7. לא לתת לחוסר השינה להפוך לתירוץ לכל דבר
כי אני עייפה אז לא אצא עכשיו מהבית. כי אני עייפה אז לא אפגש בערב עם חברות. כי אני עייפה אז לא אקרא עכשיו ספר. כי אני עייפה… כי אני עייפה!