יש אמרה ידועה שאומרת שעדיף להתחרט על דברים שעשית מאשר להתחרט על דברים שלא עשית. אז ברוח יום כיפור, ובדיוק ברגע הזה, הרגע שאנחנו חיים, והחיים של הרגע – הנה כמה דברים שאני יודעת שלא אתחרט עליהם לעולם.
1. ישנה אתם.
הרבה מעירים על כך, "מזהירים" אותי מראש, ואני – עם כל הקושי, הצפיפות וחוסר הפרטיות – נהנית מכל רגע, וגם ישנה הרבה יותר טוב מרוב החברות שלי. אני יודעת שעוד רגע אתחנן אליהם שישנו אתי והם לא יראו אותי ממטר.
2. "מרגילה" אותם
פעם זה היה לציצי, אחר כך לידיים, אחר כך למוצצי, אחר כך לשמיכי ואפילו לשירים בטלוויזיה. והנה, הכל בסדר, כל שלב הגיע לו הרגל חדש וכולנו כבר רגילים לזה.
3. אומרת להם "כן" כשהרבה יותר קל לומר "לא".
כי "כן" זו מילה שכל כך כיף לשמוע.
4. אומרת להם "לא" כשהרבה יותר קל לומר "כן".
כי לפעמים "לא" זו מילה שכל כך חשוב לשמוע.
5. מלמדת אותם לקחת סיכונים.
וכן לטפס, וכן לקפוץ, וכן לנסות.
6. כועסת עליהם.
כי לפעמים הם מכעיסים אותי. אבל באמת.
7. מבקשת סליחה.
כי לכל אחד מגיע לשמוע סליחה על משהו שלא היה בשליטתו, או בכוונתו.
8. מגבילה אותם.
כי גבולות עושים גם סדר.
9. מחבקת אותם כמה שיותר.
הרי עוד רגע הם לא יתנו לי לעשות את זה.
10. מפנקת אותם.
כי מה הטעם בילדים אם לא לפנק ולהתפנק ביחד אתם?
11. אומרת להם את האמת, גם כשהיא קשה.
וכואבת.
12. בוכה לידם.
שידעו שזה אנושי. טבעי. ושאמא היא ממש לא סופר וומן. וזה ממש בסדר.
13. מנסה לא להתערב כשהם רבים אחד עם השני.
כי ריבים זה חלק בסיסי מלהיות אחים.
14. נותנת להם לבכות.
מרגיעה. מנחמת. מחבקת. אבל לא דורשת מהם להפסיק את הבכי מיד.
15. לא מכריחה אותם.
אם הם לא רוצים להישאר אצל חבר, להתמיד בחוג, או לאכול ירוקים. יודעת מתי הם צריכים את הזמן שלהם.
16. שמלות לבנים, משאיות לבנות.
אין באמת צורך להסביר, כן?
17. אוחזת להם את היד חזק.
גם אם לפעמים אני לא משחררת מספיק.
18. עוזבת להם את היד.
ברגעים שאני מבינה שכבר אין ברירה, אלא לשחרר.
