כל אישה מיניקה מכירה את החוויה. ברגע שנשלף הציץ, לכוווולם יש דעה בעניין. מי לא קיבלה טיפים מהשכנה להגברת כמויות החלב, עצות מהחמות לניהול זמני ההנקה, ופתרונות לקשיים מהקופאית בסופר? בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, אימהות מיניקות מוצפות בהמון מידע ועצות מלאות בכוונות טובות. לעיתים המידע נכון ואף מועיל, אך לפעמים המידע שגוי, והעצות – במקרה הטוב לא יעזרו, ובמקרה הגרוע – יעשו נזק ממשי. מדי פעם אני מופתעת לשמוע אמונות ותפיסות חדשות שאין מאחוריהן דבר (אשה מיניקה לא יכולה לצבוע את שיערה?!) אז כדי לעשות קצת סדר, בואו נפריך כמה וכמה מיתוסים על הנקה.

1. אם התינוק יונק לעיתים תכופות, כנראה שאין לך מספיק חלב
זה לגמרי נורמלי שתינוקות רכים יאכלו בתדירות גבוהה, לעיתים אפילו כל שעה או שעה וחצי. חלב אם מתעכל במהירות, ובנוסף, קיבתו של היילוד היא פצפונת וגם היא מתמלאת במהירות. כמויות קטנות בתדירות גבוהה מונעות עומס על מערכת העיכול (שאינה בשלה גם כך) ומקטינות את הסיכוי לגזים וכאבי בטן. בגיל 6-8 שבועות התינוק בדרך כלל כבר יונק בצורה יעילה יותר, משך ההנקה מתקצר ותדירות הארוחות יורדת. קחי בחשבון שעדיין ייתכנו זמנים בהם תחזור הדרישה המוגברת, אבל כל עוד ההנקה לפי דרישת התינוק – אספקת החלב תתאים את עצמה לצרכים המשתנים.

אז מתי כן צריכות להידלק נורות אזהרה? אכילה תכופה המלווה גם בחוסר שביעות רצון של התינוק לאחר כל הנקה, עלייה לא מספקת במשקל, ומיעוט במתן שתן וצואה – אלה מצריכים התייחסות ובחינה מדוקדקדת של אשת מקצוע. גם במקרה של תינוק ישנוני שיונק פחות מ 8 פעמים ביממה כדאי לעקוב אחר המשקל והיציאות ולוודא שההנקה מתנהלת כראוי.

2. כדאי לרווח בין הארוחות כדי שהתינוק יאכל "כמו שצריך"
זוהי אחת העצות הגרועות ביותר שאת עשוייה לקבל. הנקה לפי השעון, או ניסיונות "למשוך" את התינוק כדי שיאכל בפערים גדולים ממה שהוא דורש, הם התעלמות מצרכי התינוק ומאיתותיו. מעבר למשמעות הפסיכולוגית של אי-היענות לצרכיו, הנקה שאינה על פי דרישה משבשת את מנגנון הרעב והשובע אצל התינוק, הופכת אותו לעצבני וחסר שקט, מעלה את הסיכוי לגזים וכאבי בטן, עשויה לפגוע בעליה במשקל אצל התינוק ולשבש את אספקת החלב אצל האם. סמכי על תינוקך שהוא יודע מה הוא צריך ומתי.

3. הנקה פוגעת במראה השד ("אם תניקי ייפלו לך הציצים")
במהלך ההיריון הגוף עובר שינויים הורמונליים רבים, שמשפיעים גם על מראה ומבנה השד. בין אם תניקי ובין אם לאו, מערכת ההנקה וייצור החלב מתחילה להתפתח כבר בשבוע ה 16 להריון, מה שגורם לגדילת השד. בסיום תקופת ההנקה, בין אם נמשכה יומיים או שנתיים, מערכת זו מתכווצת. כך שבין אם הנקת ובין אם לאו, ההשפעה על השד תהיה דומה. אם לא שכנעתי אתכן אז אולי המדע יעשה זאת: מחקר מ -2010 מצא, כי הגורמים שמשפיעים בצורה מובהקת על "נפילת" השד הם: גיל, ירידה משמעותית במשקל, BMI גבוה, גודל הקאפ בחזייה, מספר הריונות, ועישון. גורמים שנחקרו ולא נמצאו קשורים היו: עליה במשקל בזמן ההיריון, מחסור בפעילות גופנית המערבת את פלג הגוף העליון, והיסטוריה של הנקה.

4. הנקה מונעת כניסה להיריון נוסף
זהו מיתוס יוצא דופן משום שהוא לא לגמרי מופרך. הנקה בהחלט יכולה לספק הגנה מפני היריון, אך תחת תנאים מסויימים מאוד. כל עוד נשמרים תנאים אלה, הנקה נחשבת יעילה כמעט כמו גלולות. מהם אותם תנאים קריטיים?
האם טרם קיבלה וסת, התינוק בן פחות מחצי שנה, הנקה בלעדית ועל פי דרישה, גם ביום וגם בלילה, ללא הפסקות של יותר מ- 4 שעות בין ההנקות ביום, ולא יותר מ- 6 שעות בין ההנקות בלילה. חשוב להדגיש שמדובר בהנקה בלבד ולא רלוונטי במקרה של שאיבה ונתינה מבקבוק. אם את לא עומדת באחד מהקריטריונים הללו, עליך לשקול דרך אחרת להימנע מהריון.

5. אישה מיניקה צריכה להקפיד על תזונה בריאה ולשתות הרבה מים
שתייה מספקת של מים ותזונה טובה הן בהחלט חשובות לאם המיניקה, אך זה נכון גם לגבי נשים שאינן מיניקות. למעשה, זה נכון לגבי כולם! אישה מיניקה לא צריכה לצאת מגדרה ולהקפיד על דיאטה מושלמת, ואינה זקוקה לכמויות מים מוגברות. אפשר לאכול כרגיל ואין צורך למנוע מעצמך מזונות מסויימים או להכריח את עצמך לאכול מזונות שאינך אוהבת. לעיתים, במקרים ספציפיים, נדרש שינוי תזונתי, אך כל מקרה לגופו וממש לא מדובר בהנחייה גורפת. באותו אופן ההמלצה היא לשתות כרגיל ולרוויה, לא יותר. מי שצמאה יותר תשתה יותר, ומי שלא – לא. שתיית הרבה מים לא תשפיע על כמות החלב ולא על הרכבו.

6. במקרה של גודש החלב "מקולקל" וצריך לשאוב ולזרוק אותו
לחלב בשד אין תאריך 'פג תוקף', ואם הוא מצטבר עד לכדי גודש בודאי שאינו מחמיץ או מתקלקל! החלב שלך תמיד מושלם ותמיד טוב עבור תינוקך. רצוי להניק לעיתים תכופות ועל פי דרישת התינוק וכך להימנע מגודש. אם נמנע ממך מלהניק זמן מה, כדאי לשאוב במקום ההנקה שפוספסה, כדי להימנע מגודש ועל מנת שלא תיפגע אספקת החלב. אם הגודש הינו תוצר של אספקת יתר, כלומר על אף הנקות תכופות את עדיין גדושה, יש לשחרר מעט חלב עודף עד להקלה (לא להביא לריקון השד) וכך לסייע לגוף באיזון הכמויות. גם קירור השד בעזרת קומפרס קר יכול להקל.

7. כדאי לשאוב מדי פעם כדי לבדוק כמה התינוק שלי מקבל
הכמויות המופקות בשאיבה אינן מדד אמין להערכת אספקת החלב שלך, או להערכת הכמות שצורך תינוקך בכל הנקה. הנקה הינה תהליך הורמונלי ורגשי בין אם ותינוקה. החלב לא יוצא מהשד רק מכח היניקה ומהואקום הנוצר ממנו. המשפיע העיקרי על שחרור החלב הינו הורמון האוקסיטוצין, הידוע גם בכינויו 'הורמון האהבה'. אוקסיטוצין משתחרר בתנאים רומנטיים. אינטימיות, רגשות של אהבה וחמלה, קירבה לאדם אהוב – כל אלה משפיעים לטובה על הפרשת הורמון האוקסיטוצין ומקלים על שחרור החלב. קשה לתאר את חוויית השאיבה כחוויה אינטימית שכזו. מסיבה זו נשים רבות מתקשות לשחרר חלב למשאבה, על אף שיש להן חלב בשפע עבור התינוק שלהן! כדי לדעת שהתינוק שלך מקבל מספיק חלב אין צורך לדעת כמה סמ"ק הוא צורך בכל ארוחה (מה גם שנתון זה עשוי להשתנות מארוחה לארוחה). יש להסתכל על התינוק ולראות שהוא חיוני ושמח, עולה במשקל בהתאם לגילו, ומספק כמות מספקת של חיתולים מלאים ביממה. כדי לשפר את הכמויות המופקות בשאיבה רצוי ליצור תנאים נעימים שיסייעו לך להרגיש בטוחה וחסרת דאגות: מקום נוח ודיסקרטי, אוירה רגועה, תמונה של התינוק או בגד שנושא את ריחו – עשויים מאוד לעזור! אם את מסתדרת עם האתגר הטכני, אז שאיבה מצד אחד, בזמן שאת מיניקה בצד השני, בהחלט תשפיע לטובה על התוצאה.

8. לחלב אם אין ערך אחרי 3 (או 6, או 12…) חודשים
לצערי מיתוס זה עדיין מרים ראשו מדי פעם, גם בקרב אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, אך טענה זו שגויה מהיסוד ויש אין ספור מחקרים שמוכיחים זאת. חלב אם הינו החומר הביולוגי המופלא ביותר! הוא מותאם ספציפית לצרכיו הביולוגיים של היילוד, ועם הזמן הרכבו משתנה בהתאם לצרכיו המשתנים של התינוק. מדובר במערכת אינטראקטיבית ודינמית שמקבלת מידע מהתינוק ומהסביבה ומגיבה בהתאם. מלבד לערכיו התזונתיים המדוייקים לגור האנושי, מספק חלב האם גיבוי וחיזוק למערכת החיסון הדלה של התינוק/הפעוט ומסייעת לו להתגבר על מחלות וזיהומים. לא בכדי ממליץ ארגון הבריאות העולמי על הנקה בלעדית בחצי השנה הראשונה לחיי התינוק, ועל המשך הנקה בשילוב מוצקים עד גיל שנתיים לפחות.

9. אסור להניק בזמן היריון
החשש מהנקה בזמן הריון קשור אף הוא בהורמון האוקסיטוצין, וזאת משום שההורמון הגורם לשחרור החלב הוא זה שאחראי גם להתכווצויות הרחם בזמן הצירים בלידה. יחד עם זאת, כשמדובר באם בריאה ללא היסטוריה של הפלות חוזרות ונשנות, אין שום איסור להניק בזמן ההריון. לעיתים, ובמקרים אינדיבידואליים, ההריון יביא לסיום ההנקה משום שהאם אינה נהנית להניק עוד (בשל רגישות מוגברת בפטמות, הנובעת משינויים הורמונליים בהריון), או משום שהפעוט היונק לא נהנה מטעמו המשתנה של החלב (הגוף מתאים את החלב לתינוק החדש והוא הופך מלוח יותר).

10. אימהות מיניקות ישנות פחות
תינוקות הניזונים מתמ"ל עשויים לפתוח פערים גדולים יותר בין הארוחות משום שחלבון הפרה הינו קשה יותר לעיכול, אך זה לא צריך להקפיץ אותנו למסקנה שההורים שלהם בהכרח ישנים טוב יותר. ראשית, חשוב לזכור, שכל תינוק הוא יחיד ומיוחד, ותבניות השינה שהוא מפגין ייחודיות אף הן. גורמים רבים, ולא רק סוג המזון, משפיעים על השינה (גנטיקה, גיל, קפיצה התפתחותית (מוטורית או קוגניטיבית), מחלה, שינויים סביבתיים כמו כניסה למסגרת או מעבר דירה, ועוד). אלה משפיעים גם על התינוק היונק וגם על זה שאינו יונק. בנוסף, אימהות מיניקות נוהגות לישון בסמוך לתינוקן, ואינן נדרשות לקום מהמיטה, לחמם מים, להכין את הבקבוק וכו', כך שהיקיצה שלהן מינורית וקל להן יותר לחזור לישון. ועוד נקודה מעניינת – מחקר עדכני מצא כי כאשר אימהות ישנות בסמוך לתינוקן, מחזורי השינה שלהם מסתנכרנים, כך שכאשר התינוק מתעורר – גם האם סיימה מחזור שינה! במילים אחרות, התינוק אינו מעיר את האם משינה עמוקה, כך שאיכות השינה שלה נפגעת פחות. מסיבה זו לעיתים היא אפילו לא תזכור את ההתעוררות הזו.

קצרה היריעה מלמנות את כל הרעיונות, האמונות, והתפיסות המרתקות שהתפתחו סביב ההנקה. אם את מיניקה, או שוקלת להניק, אני ממליצה לך להרחיב את ידיעותיך בנושא, להצטרף לקבוצות תמיכה רלוונטיות, לקרוא ולחקור. אבל כשעליך לקבל החלטות הקשורות בהנקה, אל תסתמכי באופן עיוור על גוגל או על פורומים חברתיים, אלא דאגי לפנות לייעוץ מקצועי של יועצת הנקה מוסמכת.

שירלי פייטלסון היא מדריכת הנקה מוסמכת, מדריכה להתפתחות תינוקות, ומנחת מעגלי אימהות. לאתר של שירלי לחצי כאן.

*הכתבה נכתבה בשיתוף משאבות אמדה. לרכישת המשאבה ולפרטים נוספים לחצו כאן.