נפתח בהבהרה: אין לנו שום דבר נגד גני ילדים. להפך. אבל לא משנה אם זה חורף, קיץ, פסח או ראש השנה – הילדים מביאים אתם הביתה לפחות 10 מכות מהגן שאנחנו ההורים נאבקים בהן כל פעם מחדש.
1. כינים
כי אם כבר פסח נתן לנו את ההשראה לכתיבת הכתבה הזו, נתחיל עם מכה מהמקורות. זה מתחיל בהודעה שכותבת אחת האימהות, חצי באיום, חצי באזהרה, ומודיעה קבל עם וקבוצת וואסטאפ של הורי הגן שיהלי חזר הביתה עם ביקור מהכינה נחמה. עכשיו בואו, עם כל הכבוד למאיר שלו, לא מדובר בביקור, מדובר בהשתלטות. כיבוש אם תרצו. על הראש של כל יושבי הבית. על הסדינים. על הספות. זה לא מסתיים באיזה תכשיר טבעי שספק שעושה משהו או בסירוק במקלחת. והכי כיף זה אלה שמבקשות "בעדינות" לסרק את הקטנים מדי ערב כדי למנוע את בואה של נחמה. תקראו לנחמה בשמה: כינים. זה כינים!
2. תולעים
נמשיך עם עולם החי. מעבר לכך שזה באמת לא נעים, מציק, דוחה וגורם לסבל רב אצל הילדים, הבעיה העיקרית עם תולעים היא שלפעמים קשה לעלות על זה. אז אחרי פעם אחת שחוטפים את זה כל אי שקט של הילדים גורם לנו לפלוש להם לאזורים אינטימיים באמצע הלילה עם פנס ביד. כאילו שהלילות שלנו לא מספיק מסויטים.
3. חול
הרי לא משנה כמה תרוקנו את הנעל, התיק, הבגדים לפני, כשתיכנסו הביתה כל החול מהגן ישפך מכל מקום אפשרי. ולא רק פעם אחת. זה יקרה שוב כשתיכנסו למקלחת.
4. יצירות
אנחנו לא רוצות להישמע חצופות, מתעללות, שוקעות – חלילה. אבל בחייאת. כמה יצירות אפשר להביא כל יום? איפה נשים אותן? אין לנו לב לזרוק אבל גם אין לנו מקום בבית! זה הגיע למצב שזה או היצירות או הילד!
5. יום גינה/משפחה/אהבה/אכזבה ובשתי מילים: יום שישי!
בין 4 ל-5 השעות היחידות שיש לנו במהלך השבוע בלי עבודה או ילדים בבית. זו התקווה היחידה שלנו. אל תיקחו לנו אותה.
6. קרציות
אז לא מדובר פה בעולם החי כמו כינים ותולעים. כאילו כן. אבל מסוג אחר. כזה ששייך לבני אדם. כן, כן. אנחנו מדברות על ההורים האלה שתמיד ישאלו יום לפני סדר פסח בגן, שיעור התעמלות או טיול – התפוח אדמה צריך להיות מקולף! בסך הכל צריך כובע לשיעור ספורט! והטיול יתקיים ב-25 בפברואר! זה הכל. חלקכם מנהלים, מהנדסים, מעצבים, מורים, רופאים או כל דבר אחר – אתם זוכרים מדי יום דברים הרבה יותר מורכבים מזה.
7. מתנות קטנות
אין לנו בעיה לתת מתנה בפסח לגננת ולצוות, אבל בואו נחליט שזה רק בפסח ובסוף שנה. אל תדברו אתנו על יום הגננת, ט"ו בשבט, יום ירושלים וחודש כסלו. חלאס!
8. סוכר מיותר
גננת אהובה ויקרה שלנו, אנחנו מאוד מעריכות את האוכל הבריא שאת מכינה להם. מאוד שמחות לדעת שהם אוכלים דייסת קוואקר בבוקר עם כוסמת ושעועית. את לא מבינה כמה. ודוקא בגלל זה אנחנו לא מבינות למה צריך ממרח שוקולד אחרי שינת הצהריים, סוכריית טופי לשיפור המצב רוח או חטיפים ליום הולדת שנתיים. בבקשה בבקשה ממך. אל תנסי לשכנע אותנו כל פעם מחדש שזה שטויות ובקטנה. זה לא.
9. גרביים
אנחנו לא צריכות להסביר לכן כמה קשה לנהל חיי כביסות. על אחת כמה וכמה כמה קשה לאגד זוגות גרביים של ילדים קטנים. על אחת כמה וכמה שלעולם זוג גרביים לא ישאר מלא. גננות, סייעות – אתן מספר אחת – אבל מה הבעיה לגרוב לכל ילד את הגרביים שלו? האויב הכי גדול של הורים בחורף זה הגרביים.
10. שקיות קקי
כן, כן. אנחנו מבינות שברח לו קצת קקי ולכלך את הבגדים. לא, לא. אנחנו לא מצפות שתכבסו את הבגד ותשרו אותו עכשיו במים. הבעיה שבערב אחרי הילדים כבר ישנים, לפעמים אנחנו נזכרות בתיק הגן, פותחות אותו ומגלות שקית הפתעה. ואז אין הרבה סכוי להציל את הבגד. או את הטראומה.
