פג מוגדר כתינוק שנולד לפני שבוע 37 של ההריון. נשים שהריונן מוגדר בסיכון ונשים הנמצאות בשמירת הריון עקב חשש מלידה מוקדמת יוכלו להתכונן במידת האפשר ללידת פג ולייצר חלב עבורו.

אי אפשר להפריז בחשיבות חלב האם לפגים. עבור חלקם הוא ממש מציל חיים. הוא עשיר יותר בחומרים נוגדי דלקת, נתרן, כלור, ברזל, כולסטרול וחלבון, שהרכבם משתנה בהתאם לגיל ההריון. פגים הם תינוקות פגיעים מאד וחשופים לזיהומים בדרכי הנשימה ובמערכת העיכול. לרכיבים החיסוניים שבחלב האם יש תפקיד מכריע במניעת זיהומים וכן בהחלמה מהם, למשל בהפחתת הסיכויים להתפתחות נמק במעיים, המאיים על חייהם של פגים, ובשיפור התפתחות הרשתית, וההתפתחות המוטורית והקוגניטיבית בהמשך.

אימהות לפגים עלולות למצוא עצמן חרדות להתפתחות התינוק, מבולבלות ומתוסכלות מהפרידה הכפויה מהתינוק. ככל שהתינוק נולד מוקדם יותר, יהיו ההורים מעורבים פחות בטיפול בו. ברגע הראשון האפשרי יציעו לאם לשהות בפגיה עם התינוק תוך מגע עור בעור כיוון שנמצא כי הוא משפר את המדדים הפיזיולוגיים של הפג, בהם דופק, חום גוף, לחץ דם, חמצן בדם ועוד. מגע של עור בעור מסייע לתינוקות לעלות במשקל בצורה טובה יותר ולהשתחרר מהר יותר מהפגייה. כך או אחרת, שאיבת חלב אם היא לעיתים הדבר היחיד אותו יכולה לעשות האם בשלב זה לעשות למען תינוקה המאושפז.

כאשר הפג נולד בשלב בו הוא עדיין לא מסוגל לינוק, ייצור החלב יתבסס רק על שאיבות על מנת לספק לפג את התזונה האופטימלית וכן על מנת שהאם תוכל לייצר שפע של חלב ללא קשר למצבו ומשקלו של התינוק.

לאחר הלידה מתקיים בגוף האם מצב הורמונלי מיוחד המשמש את הבסיס לייצור שפע חלב. על כך יש להוסיף את גירוי השד לשפע חלב על ידי הנקה או שאיבה כבר מהיממה הראשונה. בימים הראשונים נעשה מעין "כיול" של השדיים כך שכמות החלב שהאם תייצר בהמשך, תלויה במספר ההנקות או השאיבות במהלך הימים הראשונים. לכן אימהות לתינוקות פגים שאינם יונקים כלל, מקבלות הדרכה כבר ביממה הראשונה בפגיה לייצא בתוך שבוע כמויות של 800-1000 מ"ל ביממה. בוודאי שכמות זו עולה על כל כמות חלב האם לה זקוק הפג, ועם זאת, היא נדרשת על מנת שתוכל לייצר עבורו שפע חלב בבוא היום גם לאחר חודשים מספר. את עודפי החלב ניתן להקפיא לשימוש עתידי במקרה הצורך.

אם כך, החל מהיממה מראשונה, על אימהות לפגים לשאוב או להניק, או שניהם, לפחות שמונה פעמים ביממה, כרבע שעה מכל צד, או רבע שעה משני הצדדים בו זמנית. השאיבה צריכה להתבצע במשאבה המיועדת לכך, אותה ניתן למצוא בפגיה וניתן גם לשכור אותה על מנת להשתמש בה גם בביתן.

פרוטוקול השאיבה לייצור שפע חלב, פותח ע"י ד"ר ג'יין מורטון במיוחד עבור אימהות לפגים או תינוקות שאינם יונקים בצורה יעילה. שיטה זו נקראת "Hands on Pumping" וכשמה כן היא: שהשאיבה אינה רק יצירת ואקום על ידי המשאבה, אלא שהאם נעזרות בידיה על מנת לסחוט את החלב החוצה תוך כדי השאיבה.

תהליך השאיבה כולל את השלבים הבאים:
1. עיסוי השדיים והפטמות על מנת לגרות את רפלקס שחרור החלב.

2. שאיבה משני השדיים בו זמנית עם קונוס מתאים, בעוצמת שאיבה נוחה מקסימלית. סחיטת השדיים תוך כדי השאיבה, נעשית בעזרת שימוש ב"גוזיה" או חזייה עם חור בכל צד. כך למעשה החזיה תומכת ומצמידה את הקונוסים לחזה והידיים פנויות לסחיטת השדיים כדי לעזור לפעולת המשאבה בהוצאת החלב. (אני אדאג לתמונה של שאיבה בצורה כזו עם משאבת לקטליין, כך שההסבר יהיה ברור יותר עם תמונה – איריס, אם את יודעת על תמונה כזו אשמח לקבל ממך)

3. כאשר זרימת החלב בשאיבה נחלשת כמעט לגמרי, יש להפסיק את השאיבה ולחזור לעיסוי השד למשך דקה או שתיים.

4. המשך הוצאת החלב מהשד ייעשה בדרך אותה מוצאת האם כיעילה ביותר. חלק מהאימהות ישאבו מצד אחד תוך סחיטה ידנית של שד אחד בכל פעם ואימהות אחרות יעדיפו להמשיך בסחיטה ידנית של חלב ללא המשאבה.

5. יש לעבור מצד לצד במשך מספר פעמים במהלך הזמן שנותר כך שכל שד מקבל מנוחה קצרה מדי זמן מה.

רוב הפגים ישתחררו מהפגיה כאשר האם משלבת הנקה והאכלה מבקבוק. אימהות המעוניינות במעבר להנקה מלאה יוכלו להיעזר בלווי צמוד של יועצת הנקה כדי לקבל תכנית למעבר להנקה בצורה הדרגתית ותוך הקשבה לצרכי תינוקן.

שלי גת היא יועצת הנקה משנת 2006, מלווה אימהות משלב טרום ההנקה ועד שלב הגמילה. בעלת נסיון רב בייעוץ הנקה לאמהות לפגים, תאומים, ולווי נשים הנמצאות בתהליך פונדקאות או אימוץ ומעוניינות בהשראת הנקה. למידע נוסף לחצו כאן.

*הכתבה נכתבה בשיתוף משאבות אמדה. לרכישת המשאבה ולפרטים נוספים לחצו כאן.