אחרי הלידה אנחנו עסוקות בהמון דברים שאנחנו נורא רוצות לחזור אליהן. מובן שבחודשים הראשונים הכל נדחה, כי בכל זאת יש פה תינוק, והמנטרה הקבועה היא אחרי החגים. כלומר, כשנחזור לעבוד או כשנחזור לתפקד קצת נקפיד על כושר כדי שהגוף שלנו יחזור לעצמו, נקפיד על תזונה, כי בכל זאת, נקפיד לשמור על מנהגים מהחיים שלפני הלידה – כמו לצאת עם חברות, נשמור על תחביבים, נקח קצת זמן לעצמינו. העיקר – לחזור לעצמנו, או לפחות חלקית למי שהיינו לפני.

גדולות ומנוסות מאתנו יודעות שהחזרה לעולם לא תהיה מלאה, בין אם זה ילד ראשון, שני או שלישי וכו' – החיים משתנים אתם, וגם אנחנו. וכן, גם הגוף שלנו. העניין הוא שעם כמה שחשוב לנו שהגוף שלנו יחזור למידותיו הקודמות, ישנם גם לא מעט סוגיות רפואיות ושינויים שהגוף שלנו עובר שאנחנו לא תמיד מודעות אליהם בכלל. אחד מהם הוא הנושא של רצפת האגן. נושא חשוב ביותר, שלא מספיק מדובר, ולצערנו הרופאים שפוגשים אותנו אחרי הלידה לא מדברים אתנו עליו, וכך אנחנו יכולות לסחוב את הסיפור הזה שנים רבות בלי להבין בכלל כמה נזק יכול להיגרם לנו.

אז מהי בעצם רצפת האגן?
רצפת האגן היא קבוצת שרירים, רצועות ועצבים שבעצם מהווים ביחד מבנה תומך באיברים הפנימיים באזור האגן והבטן התחתונה: מעיים, רחם (אצל נשים), שלפוחית שתן, בלוטת הערמונית (אצל גברים). כלומר, היא למעשה אחראית על תחזוקה של איברים חשובים ביותר בגוף. הנרתיק הוא חלק מרצפת האגן והוא גם משמש לתעלת הלידה. נשים שעברו לידות רבות או ילדו ילדים במשקל גבוה, נמצאות בסיכון גבוה יותר לסבול מנזק ורפיון למבנים המרכיבים את האזור. הדבר יכול לגרום לצניחה של איברי האגן ואי שליטה בסוגרים מה שמסתמן בדליפת שתן, תכיפות ודחיפות במתן שתן, דלקות חוזרות בדרכי השתן, כאבים, בעיות בתפקוד המיני, פגיעה בתפקודי המעיים ועוד. הפגיעה השכיחה ביותר היא בריחת שתן.

רצפת האגן במספרים
אחת מכל ארבע נשים! תסבול מחולשת שרירי רצפת האגן ובריחת שתן, בעיקר אחרי גיל 40. ההיריון, הלידה – אלו גורמים שבהחלט רלוונטיים במקרים של רפיון ברצפת האגן.

אחוז קטן בלבד מהנשים הסובלות מבריחת שתן ידווחו על הבעיה, כ-30% יפנו לקבלת טיפול למרות שב80% מהמקרים ניתן למצוא טיפול יעיל שיפחית או ימגר את הסימפטומים. רובן יחכו בממוצע כ-3 שנים עד שיפנו לטיפול. (נתונים של ה NAFC – national association for continence states).

על פי הועדה לסטטיסטיקה באוסטרליה, 1 מתוך 3 נשים עם ילדים יחוו מידה מסוימת של חוסר שליטה בשלפוחית השתן לאחר הלידה. 64% חוו אי-שליטה במתן שתן כבר בהריון. 47% מהנשים חוו דליפת שתן במהלך פעילות גופנית, או בעת ששיחקו ספורט.

חשוב לדעת שלא מדובר בגזרת גורל ובהחלט יש מה לעשות כדי לטפל בתופעה מבעוד מועד. למרות ששרירי רצפת האגן חבויים מהעין, הם ניתנים לשליטה ולכן אפשר לחזק אותם כמו שמחזקים את שרירי הידיים, הרגלים או הבטן.

היפרדות בטנית
גורם נוסף התורם לפגיעה בתפקוד רצפת האגן הוא היפרדות בטנית. נשים רבות חוות אחרי לידה מצב של בטן מדלדלת, לא כזו שתרד עם דיאטה נכונה וכושר מאוזן, כזו שנראית כאילו את עדיין בהריון. המצב הזה הוא מצב רפואי הידוע בשם (diastasis rectus abdominus DRA), שפירושו היפרדות השריר הישר הבטני.

במהלך ההריון מופעל לחץ רב על הבטן שגדלה מיום ליום, על מנת לאפשר מרחב להרחבת הרחם ולקליטת העובר. הלחץ מותח את רקמת השריר ולעיתים אף קורע אותה וכך נוצרת ההיפרדות. ההיפרדות הבטנית, לצד יתר גמישות של רקמות החיבור ואורך השרירים המשתנה באגן הירכיים ובבטן במהלך הריון, מביאים לירידה בכוח השרירים, תפקודם ביציבות האגן ובתפקוד שרירי רצפת האגן.

אחרי הלידה מלמדים אותנו בבית החולים לקלח את התינוק, להיניק ואפילו לחתל. אף אחד לא מלמד אותנו איך לשמור על הגוף שלנו שזה עתה עבר 9 חודשים של תזוזות שרירים, לחצים, התרחבויות וכל שינוי אפשרי בכלל לשרירים שלנו. קשר השתיקה שסובב את נושא רצפת האגן גורם לסבל מיותר ולבעיות רפואיות שניתן למנוע אם זה על ידי תרגילים נכונים, מכשירים שמסייעים לכך ובעיקר מודעות לנושא.

לפני שאנחנו פותחות בדיאטת כסאח אחרי לידה, או באימוני כושר שיורידו את הבטן, כדאי לבדוק את תפקוד רצפת האגן שלנו.

בסדרת כתבות שתעלה אצלנו באתר נסקור את נושא רצפת האגן, החשיבות שלו, מה קורה לאזור אחרי הלידה, מהי בריחת שתן, אלו תרגילים ניתן לעשות לחיזוק האזור, מה לא מומלץ לעשות וכמה חשוב לשמור על מודעות לנושא.

*הכתבה נכתבה בשיתוף חברת דין דיאגנוסטיקה.