אם עייפתן מכל תמונות השלמות המשפחתית הדביקות, הכתבה הזאת תבוא לכן ממש בטוב: סיימון הופר, אב ל-4 בנות (9, 6 ותאומות בנות 10 חודשים) חושף בתמונות וכתיבה שנונה וקולחת את ההתמודדויות האמיתיות, המשפחתיות היום-יומיות שמגיעות עם 4 ילדים. כלומר, ילדות.
כמו השלב שבו אין לך מושג איך לענות על מבול שאלות סופר אינטיליגנטיות שמגיעות מכיוון הילדות שלך (מה נמצא בתוך חור שחור? האם יש סיכוי שדינוזאורים יחזרו? מי המציא את המשפחה המלכותית?), ואתה מודה בלבך לאלי האינטרנט, למקימי גוגל וממציאי ויקי, שמצילים אותך מהמיצר.
או הרגע הזה שבו התאומות הופכות מצבים קטנים וחסרי ישע, ללוחמות קומנדו מיומנות וחרישיות, שזוחלות בקצב מסחרר לכל מקום בבית, ומייצרות לא פחות בלאגן מ"דבר 1" ו"דבר 2" האגדיים של ד"ר סוס.
השינוי המהותי בחיים מתבטא גם בהמרת השתייה בבר, הסממן המובהק של ערבי שישי בגלגול נטול הילדים של סיימון, לזמן הקבוע לטיפולים נגד כינים. אין מה לומר. מרגש וחגיגי!
ויש רגעים מסוימים שבהם אבו אל בנאת היה בהחלט מעדיף שהאדמה תפער פיה ותבלע אותו. כמו הרגע שבו ילדתו בת ה-9, שואלת אותו, בהמשך לשיעור חינוך מיני בבית הספר (בגיל תשע??), אם הוא משתמש בקונדום, ובעודו משיב בגמגום ותדהמה "כן" מונחתת עליו מכת המחץ בצורת השאלה "אז איך זה שיש לך כל כך הרבה ילדים?".
אז נכון, אולי סיימון הוא גבר במיעוט, אבל אם להודות באמת – הוא לא נראה ממש סובל. ובלי לסבול יותר מדי, לגייס 190 אלף עוקבים באינסטגרם זה לא עניין של מה בכך… אולי להיות אב לארבע בנות זה בעצם קריירה?