האיגוד האמריקני לרפואת ילדים פרסם לאחרונה הנחיות חדשות לגבי צפיית ילדים בטלוויזיה, ובעקבותיהן יפורסמו בקרוב המלצות של איגודי רופאי הילדים הישראליים הממליצות לא לחשוף פעוטות מתחת לגיל שנתיים לטלוויזיה. על פי מחקרים צפייה בטלוויזיה פוגעת בשינה ומעודדת הפרעות קשב וריכוז.
ובכל זאת, בימים גשומים בחורף וגם בימים שרביים בקיץ טלוויזיה היא לפעמים מילת קסם. אבל מה בעצם קורה לתינוק מול הטלוויזיה? התמונות והצלילים שהוא רואה "מהפנטים" אותו, משהו שקורה מגירוי יתר שהוא נחשף אליו בזמן מאוד קצר, עד שהוא מתעייף ובוהה עם פה פעור. הוא אולי נראה רגוע ושקט, אבל בעצם הוא מגורה יתר על המידה ומחקרים רבים אומרים שגירוי זה לא מומלץ בשנה הראשונה לחיי התינוק.
כתבות נוספות של אלה סניטקובסקי:
איך התפתחות התינוק משבשת את שינתו?
מספר דגשים על צפייה מרובה בטלוויזיה:
חוסר בקשר עין יד
בדרך כלל תינוק שרואה צעצוע, מושיט את היד כדי לתפוס אותו, וכך נוצר קשר בין הראיה לתנועת היד שלו. הוא מבין שהוא מסוגל לקחת את מה שהוא רואה. לעומת זאת, כשהוא צופה בטלוויזיה ורואה דמויות, שומע מוזיקה ודיבורים הוא מושיט את היד לעבר הטלוויזיה, אך לא מסוגל לגעת ולהחזיק שום דבר. מכיוון שבחודשים הראשונים קשר עין יד מאוד חשוב להתפתחות התקינה של התינוק, צפייה מרובה בטלוויזיה גורמת לו לתסכול וחוסר סיפוק. כל פעם שיושיט את היד וינסה לתפוס את מה שהוא רואה, הוא יכשל שוב ושוב, ועלול להפסיק מלנסות לשלוח יד לחפץ אמיתי.
מתח מיותר בגוף
אחרי שעות מרובות של צפייה בטלוויזיה, נצבר מתח רב בגוף התינוק. התחושה היא שקרו דברים על פני המסך, אבל הגוף לא לקח חלק פעיל בתהליך. המתח שנצבר בגוף עלול להתפרץ אחר כך בעת משחק, בבכי, ברגזנות או בתחושה כללית של אי שקט.
סטטיות
כשתינוק צופה בטלוויזיה – היא גורמת לו להיות סטטי, ללא אפשרת לזוז, לנוע ממקום למקום. כתוצאה מכך סביר להניח שאותו תינוק יתנסה פחות בפעילות מוטורית כמו התהפכות, זחילה, מעבר לעמידה והליכה, מאשר תינוק שלא נחשף לטלוויזיה ומתנסה במשחק עם צעצועים, בני משפחה או סתם חפצים ורהיטים בבית.
הרגלי אכילה לקויים בזמן הצפייה בטלוויזיה
בזמן הארוחות לא מומלץ להדליק טלוויזיה כדי לגרום לתינוק לאכול משום שהדבר מעודד הרגלי אכילה לקויים. תינוקות שאוכלים במהלך הצפייה, אינם שמים לב מה בדיוק הם אוכלים וכך גם לכמות האוכל שהם אוכלים, הם בעיקר מרוכזים במתרחש על המסך ולא מודעים לא לטעם, לא לכמות ובעיקר, לא באמת נהנים מהאוכל שהוגש להם. ישנם כאלה שלגמרי מפסיקים לאכול, היות וחוששים "להפסיד" את העלילה. חשוב שארוחות יתנהלו בשעות מסודרות, סביב השולחן ועדיף שיהפכו לזמן איכות משפחתי.
אז מה אפשר בכל זאת לעשות כדי לא להפוך את הצפייה בטלוויזיה להרגל שלילי?
1. רצוי לבדוק את המינון ותדירות הצפייה, ניתן לחשוף את התינוק בהדרגה לצפייה בטלוויזיה, החל מגיל שנה או אפילו שנתיים.
2. ליצור אינטרקציה עם התינוק. היות והוא לא יכול לקבל תגובה מהטלוויזיה, חשוב לשבת ולצפות יחד איתו, להסביר לו מה הוא רואה על המסך. לאחר התוכנית, ניתן לשוחח על הפרק ואף לשחק עם הילד, להפעיל את הדמיון, משחקי תפקידים והצגה, למשל: "אתה זוכר מה עשה האריה"?
3. לא מומלץ למקם את הטלוויזיה בחדר השינה של הילדים. רצוי מאוד שתהיה ממוקמת בחדר טלוויזיה או בסלון המשפחתי.
4. לבחור את התוכנית ובסיומה לכבות את הטלוויזיה. חשוב לכבד את הילד ולהתריע בפניו מספר דקות לפני, שבתום התוכנית הטלוויזיה תכובה.
5. אנחנו, ההורים, משתמשים מדי פעם בטלוויזיה, כדי לפנות מעט זמן לעצמינו וזה מקובל ואף מובן. ובכל זאת, אם אתם יכולים להזמין סבתות, סבים, בייבי סיטר במקום או פשוט להפעיל את הילד ולתת לו לעזור לכם במשימות הבית. ואם אין אפשרות לבייבי סיטר ואתם עדיין עייפים ורוצים כמה דקות של מנוחה, פשוט תשמרו על מינון של זמן מסך, בהתאם לגילו של התינוק.
אלה סניטקובסקי היא מלווה התפתחותית לתינוקות, ומלווה נשים לאחר לידה. לפרטים נוספים וקביעת פגישה לחצי כאן.
