התחלה, התרגשות, פחד, חיים, עוצמה, כאב, עוד פעם, אכזבה, ציפייה, אהבה, הקלה, הסוף, פספוס, משפחה, מרגש, ייאוש, אובדן, תקווה ושכרון חושים, כל אלו הן רק חלק מהתחושות והרגשות עליהן דיווחו אימהות (חלקן ליותר מילד אחד), כאשר שאלתי אותן לצורך עבודה מחקרית "מה הרגש הראשון או התחושה הראשונה שעולה לך בראש למשמע המילה "לידה"?
מהתשובות שלהן ניתן לראות שכל אחת מהנשים הנפלאות הללו חוותה רגש או תחושה מתוך קשת רחבה של רגשות שנעות במנעד של בין התחלה לסוף, בין ייאוש לתקווה, בין חיים לאובדן, ושכל התחושות, הן החיוביות והן השליליות, אמיתיות ואותנטיות לגמרי, אך לצערנו לתחושות הקשות והשליליות אין כמעט לגיטימציה בקרב הסביבה הקרובה והרחבה יותר של היולדת שרואה בה ובלידה רק דברים חיוביים. ברוב המקרים היולדות שחוו תחושות קשות נאלצות לדחוק אותן פנימה ולהסתירן, אך כדרכן של תחושות, לא רק שהן לא נעלמות מעצמן, למעשה הן מותירות פצע פתוח ולעתים אף "מדמם" אצל היולדת שחוותה את הקושי במהלך הלידה ומקשות עליה להמשיך ולתפקד כאם וכאישה.
חווית הלידה היא חוויה סובייקטיבית ובהחלט יתכן ששתי נשים שעברו מהלך לידה דומה, למשל לידה פיזיולוגית, כלומר "לידה טבעית" ללא התערבות רפואית וללא משככי כאבים, יצאו עם תחושות שונות מהלידה כמו עוצמה, כשלעומתה אשה אחרת תצא עם תחושת פחד או כאב.
חווית הלידה תלויה בהמון משתנים כאשר המשותף לרוב התחושות הקשות הוא חוסר השליטה שחוו היולדות במהלך הלידה שבמקרים מסוימים נבע מפחד או מחוסר ידע ומוכנות לקראתה. אך ברוב המקרים דיווחו היולדות כי התחושות הללו נבעו מתוך ההבנה שהצוות בבית היולדות לא היה קשוב להן, ושהן הרגישו כמו "עוד מטופלת" ולא מישהי מיוחדת שעומדת לעבור את אחת החוויות המרגשות והמעצימות של חייה. לעתים, גם אכזבה מבן הזוג או המלווה, או מהדינאמיקה בין היולדת לבן הזוג במהלך הלידה, מותירה תחושה קשה אצל היולדת.
קיים קשר מאוד חזק בין חווית הלידה החיובית למהירות ההיקשרות לתינוק ולתפקודה התקין של האם לאחר הלידה. כאשר החוויה היא שלילית או קשה, ברוב המקרים יקשה הדבר על התפקוד של היולדת הטרייה וכן על יכולת ההיקשרות לתינוק.
סיפור של חווית הלידה: עד כמה הוא חשוב ומשמעותי?
רוב הנשים משתוקקות לספר את סיפור הלידה שלהן וחשוב מאוד שיעשו זאת. אבל חשוב יותר לספר זאת למי שיהיה קשוב באמת לסיפור, ללא ביקורתיות או שיפוטיות וללא התערבות.
כדולה לאחר לידה, אני מגיעה הן לבית היולדת ולעיתים אפילו נפגשת איתן עוד בבית היולדות. אחד מהדברים הראשונים שאעשה הוא לעודד את היולדת לספר את "סיפור הלידה" שלה תוך הקשבה מלאה ללא ביקורת, שכן לסיפור הלידה יש חשיבות גדולה מאוד, גם מצד היולדת שצריכה לפרוק ולעבד את הדבר הכול כך גדול ומשמעותי שחוותה, וגם לי חשוב להקשיב לסיפור שלה במטרה לעזור לה לעבד את מה שקרה וליצור תהליך של השלמה, קבלה, סליחה וחמלה עצמית.
ההכרה בחשיבות סיפור הלידה היא בעצם הכרה בכל התחושות העולות מהחוויה, גם תחושות קשות של כעס, חוסר אונים ותחושות מנוגדות ("מאוד רציתי את התינוק שלי אבל קשה לי להקשר אליו"). נרמול של התחושות ("זה קורה להמון נשים", "זו הפרוצדורה בבית החולים" ) מאשר ליולדת שהתחושות שהיא חוותה הן נורמליות. חשוב שהיא תמצא בסיפור הלידה את נקודות החוזק שיתנו לה משאב ונקודת חוזק בעתיד ("הרגע שהניחו את הבן שלי על הבטן שלי", "המבט של בן הזוג שלי למראה התינוקת שלנו") לאחר שהיולדת מצליחה לעבור את השלבים הללו, היא למעשה פנויה לייצר את הקשר עם התינוק/ת שלה.
אם חווית לידה קשה או יצאת עם חוויה קשה מהלידה, אל תישארי עם התחושות הללו בפנים, ישנן מספר שיטות תרפיות לעיבוד חווית הלידה מהן תוכלי לבחור את הדרך המתאימה לך ולאחריה תוכלי לצמוח בדרכך החדשה ולייצר את הדבר החשוב ביותר – הקשר עם תינוקך.
ריקי דרוקר היא דולה לאחר לידה, מדריכת מנשאים, מדריכת סדנאות בייבי שיר, אימהות מדברות ועיסוי תינוקות ובעלת "מקום בלב" – מרכז הורות ובית חם לאימהות ותינוקות בגבעתיים. לפרטים נוספים וליצירת קשר עם ריקי לחצו כאן.
