מה ההבדל בין שיעול לשיעול? כיצד תזהו להבחין ביניהם? ומתי צריך אינהלציה? מדריך השיעול המלא

בסתיו ובחורף, כמעט בכל בית מתמודדים עם תחלואת החורף שהשכיחה שבהן היא השיעול. "השיעול מטריד ופוגע ברצף השינה ובשגרת החיים של פעוטות וילדים", אומר ד"ר משה רוטשילד, מומחה למחלות ריאה בילדים במרפאות "כללית" במרחב חיפה וגליל מערבי.

 הכתבה פורסמה במקור במגזין הורים וילדים. לקבלת גיליון היכרות של המגזין לחצו כאן. לעמוד הפייסבוק של הורים וילדים לחצו כאן.

מהו בעצם שיעול?
"כשחיישני השיעול הנמצאים בדרכי הנשימה חשים בגירויים כמו כימיקלים, ליחה, גוף זר או שינוי בטמפרטורה, הגירוי מועבר למרכז השיעול במוח, מתרחשת שאיפת אוויר לריאות, סגירת מיתרי הקול ושיעול שבאמצעותו ננשף החוצה גורם הגירוי. כלומר, השיעול הוא מנגנון רפלקטורי שמאפשר ניקוי של דרכי הנשימה מהפרשות (ליחה)".

כדי לדעת האם השיעול הוא סימן למחלה, ד"ר רוטשילד אומר כי צריך לבדוק את משך השיעול – האם הוא מלווה בנזלת וליחה? האם הליחה מוגלתית? יש צפצופים? האם השיעול יבש או לח? מתי הוא עוצמתי יותר – ביום או בלילה? ועוד, והוא מסווג את השיעולים לפי משך זמן השיעול:

– שיעול קצר מועד: שיעול שנמשך עד שבועיים, נגרם ממחלות ויראליות של דרכי הנשימה העליונות (התקררויות) וחולף מעצמו. מלווה לעתים בחום לא גבוה ונפוץ בעיקר בסתיו ובחורף (בממוצע 8-10 פעמים) בקרב ילדים בני גן, בגלל הצפיפות, היגיינה לקויה, גיל הילדים ושליחת ילדים חולים לגן. מלווה לפעמים בדלקות אוזניים ועיניים.
הטיפול: הורדת חום, ניקוז וניקוי ההפרשות, השכבת הפעוט בזווית גבוהה ועידוד שתייה.
שימוש בתכשירים מדכאי שיעול או מייבשי נזלת אינו מומלץ, מחשש לתופעות לוואי קשות כמו הפסקות נשימה והיעדר יעילות מוכחת.
מתן חלב עם דבש (דבש: מותר רק לילדים מעל גיל שנה!) מקל את תסמיני הנזלת/שיעול.
שימוש באינהלציה או במשאף – במקרים שיש רקע למחלת אסתמה או כששומעים צפצופים מבית החזה.
יש לפנות לרופא אם השיעול מלווה בקשיי נשימה, צפצופים, חום גבוה (מעל 39 מעלות), אפאתיות, תיאבון ירוד, הקאות ובכל מצב שמעורר דאגה.

– סטרידור: שיעול ייחודי קצר ונבחני. תופעה נלווית להתקררות, שנגרמת בשל בצקת (נפיחות) באזור מיתרי הקול, המותירה מעבר אוויר צר. אופייני לתינוקות וילדים.
הטיפול: חשיפה לאוויר קר מקלה מאוד על החולה. מתן תרופות באינהלציה ותרופות אחרות המפחיתות במהירות את הנפיחות באזור מיתרי הקול. אם אין הטבה, לפנות למיון.

– שיעול כרוני: שיעול שנמשך ברצף ארבעה שבועות ויותר.

– שיעול לאחר מחלה ויראלית של דרכי הנשימה: בגלל ריפוי מתמשך של רירית דרכי הנשימה, מתפתחת רגישות יתר והשיעול שנמשך כמה שבועות יחלוף מאליו.

– ברונכיטיס חיידקית: אופייני לילדים מתחת לגיל שש. שיעול כרוני "רטוב", שמתחיל כתגובה של דרכי הנשימה לזיהום וירולי ומתפתח לדלקת כרונית עם מעטה חיידקים.
הטיפול: אנטיביוטיקה למשך שבוע-שבועיים. ייתכן צורך בטיפול חוזר.

– שיעול כחלק מאסתמה: ילדים הסובלים מאסתמה מפתחים בחלקם שיעול ממושך כחלק ממחלתם.
הטיפול: מתן תרופות נגד אסתמה (מרחיבי סמפונות, סטרואידים).

– שיעול כחלק ממחלות בדרכי נשימה עליונות: תופעת לוואי של דלקת סינוסים, נזלת אלרגית, הגדלה ודלקת של רקמת האדנואידים (שקד שלישי). טפטוף הנזלת החיידקית גורם לגירוי של חיישני השיעול בדרכי הנשימה ולשיעול.
הטיפול: אנטיביוטיקה ותרסיס סטרואידים לנחיריים.