כאשר תינוקות גדלים, מתיישבים, זוחלים, נעמדים, מטפסים, זה בלתי נמנע שהם גם יפלו בדרך. זה לא נעים, אבל נפילות הן חלק מההתפתחות של התינוק.

לא נוכל למנוע מהתינוק ליפול גם אם נהיה ההורים הכי טובים והכי משקיעים. כמובן שצריך לדאוג שהסביבה בה התינוק מטפס תהיה בטיחותית ככל שניתן, אבל כדאי לעשות זאת במינון. כבר שמעתי לא פעם על הורים שריפדו את רוב הרצפה בסלון, והתינוק נפל דווקא על החלק הלא מרופד.

אני מציעה לפתח חשיבה חיובית בעניין הזה: נפילות הן חלק מהחיים, גם אצל גדולים וגם אצל קטנים. כל נפילה עבורנו, המבוגרים, היא גם הזדמנות ללמידה ולצמיחה. כך גם אצל תינוקות.

כאשר התינוק נופל הוא לומד להעריך יותר טוב את תחושת העומק ואת גבולות הגוף שלו. כבר בגיל צעיר מאוד התינוק חווה בהתהפכויות הראשונות תחושה של "נפילה": הוא שוכב על הבטן, מטה את הראש הצידה ומוצא את עצמו פתאום בשכיבה על הגב. לעתים נראה שהוא נבהל כתוצאה מההתהפכות. התינוק בשלבים הללו לומד תחושת עומק. יחד עם זאת אפשר, וחשוב לעבוד עם התינוק על כך שיידע "ליפול נכון".

איך עושים את זה?

1. המרכיב הראשון והחשוב ביותר בנושא הזה הוא פיתוח שיווי משקל. תינוק וילד (וגם מבוגר) עם מערכת שיווי משקל מפותחת ייפול הרבה פחות. אפשר לראות תינוקות אשר יושבים ופשוט נופלים אחורה – נפילה זו אפשר למנוע כמעט לחלוטין דרך מערכת שיווי משקל מפותחת. בנוסף לא נושיב תינוק אשר טרם יודע להתיישב בעצמו, כי בדרך בה התינוק לומד להתיישב בכוחות עצמו הא מפתח גם שיווי משקל. דרכים נוספות לפיתוח שיווי משקל: גלגולים, חוויות של תנועה, עבודה עם כדור פיזיו ועוד.

2. מגע עמוק (לא רק ליטוף) בכל חלקי הגוף. המגע העמוק ממחיש את גבולות הגוף של התינוק. חשוב שהתינוק ירגיש איפה הגבולות שלו. זה ימנע ממנו נפילות מיותרות, כי הוא יוכל לחשב יותר טוב את "מסעות הטיפוס שלו". בנוסף המגע מאזן את טונוס השרירים וגם כאשר התינוק ייפול הנפילה תהיה גמישה ורכה וזה ימנע פציעות חמורות יותר.

3. יש רפלקס חשוב מאוד אשר מופיע כשתינוקות מתחילים לשבת ולהיעמד, מדובר ברפלקס הישרדותי שיש לו שמות שונים: רפלקס הבלימה, תגובת הגנה ועוד. זו תגובה רפלקסיבית בה התינוק, הילד וגם המבוגר מושיט את הידיים קדימה בעת הנפילה. לא תמיד רפלקס זה פעיל ויש טעם לעורר אותו: לדוגמה הושיבו את התינוק בין רגליכם ונדנדו אותו מצד לצד. תנועה קטנה מעודדת שיווי משקל, תנועה גדולה מעודדת הושטת יד הצידה לבלימה. כאשר ההורה עומד עם התינוק על הידיים אפשר להטות את התינוק כלפי הרצפה בתנועה פתאומית. כאשר התינוק מושיט ידיים קדימה מגיעים לתנוחת ה"מריצה". תהליך זה מתאים החל מגיל 8 חודשים.

4. משחק נפילות יזומות: לתת לתינוק "ליפול" בנפילה רכה ומהנה בתוך הפוף או המיטה של אימא ואבא: פשוט "לזרוק" את התינוק על המשטח הבטוח והמרופד. התינוק לומד כך לא לפחד מהנפילה. וכאשר לא מפחדים הגוף יותר רך ופחות ייפגע בנפילה. גם זה החל מגיל 8 חודשים.

5. בעזרת אביזרים אפשר לעודד הושטת הידיים קדימה: לדוגמה להשכיב את התינוק על הבטן על גליל עבה או על כדור פיזיו ולגלגל את התינוק קדימה עד שהוא מושיט את הידיים לרצפה.

אני זוכרת איך המורה שלי לליווי התפתחותי סיפרה בהתלהבות ובגאווה שהילדה שלה נפלה מהמדרגות – ושהיא נפלה כל כך יפה ופשוט התגלגלה לאורך המדרגות ואז קמה והמשיכה בדרכה. האמנות היא לא למנוע את הנפילות אלא ללמד ליפול נכון.

שימו לב: המאמר מתייחס לתינוקות בגיל חצי שנה ומעלה. הכוונה היא לנפילות של התינוקות עצמם – כמובן אין כוונה לנפילות אשר קורות לצערנו לא מעט כאשר התינוק מתגלגל ממיטת ההורים, מתחלק מידי המבוגרים או נופל משידת ההחתלה. נפילות אלו צריך כמובן למנוע!

בטי כהן קובלסקי היא מדריכת ליווי התפתחותי לתינוקות ומדריכת הורים. לפרטים נוספים לחצי כאן.

אהבת? אז תעשי לייק, מה אכפת לך?

כתבות נוספות של בטי כהן קובלסקי:
איך ליצור לתינוק סביבה התפתחותית טובה
כך הפעוט והתינוק ישחקו ביחד
לעודד ולאתגר את התינוק בלי להתערב
גם אמא וגם אבא: שותפות אמיתית מהלידה
מה הקשר בין התהפכות לביטחון עצמי?
התינוק בוכה? זה לא בהכרח אומר שהוא רעב