את הפוסט המרגש הבא פרסמה קורטני ווילאימס בייקר, אמא של איימי, ילדה קטנה ומהממת עם תסמונת דאון. הפרופיל של קורטני בפייסבוק פתוח ונראה כי חשוב לה מאוד לדבר על בתה ועל החיים עם תסמונת דאון. בפוסט מרגש, היא כותבת לרופא שלה שיעץ לה בזמן ההריון לעבור הפלה, מה היא היתה צריכה לשמוע ממנו ולא שמעה.
אין ספק שלכל מטבע יש שני צדדים, ורופאים מחויבים לתת את כל המידע למטופלות במידה ולעובר בעיה כזו או אחרת, ולפעמים הם עושים זאת באדישות ובגישה פרקטית ושכלית הרבה יותר מרגשית, ולפעמים גם ניתן להבין את הרציונל שעומד מאחורי זה.
אין בפרסום הפוסט הזה, לפחות מצדנו, לשפוט אף אחד ואף החלטה, וגם אם דעתכן זהה לשל קורטני וגם אם שונה, בטוחות שגם אתן תתרגשו ממש כמונו מהטקסט הזה. תרגמנו לכן את הפוסט:
לקח לי כל כך הרבה זמן כדי לכתוב את זה כי אני מבינה עד כמה זה חשוב. רציתי שזה יהיה מושלם. בדיוק כמו איימי.
מכתב פתוח לרופא המומחה שלי שליווה אותי בהריון.
דוקטור יקר,
חברה סיפרה לי לאחרונה שכשהרופא שלה ראה את העובר שלה בבדיקת האולטראסאונד ובדק אותו הוא העיר לה: "הוא מושלם". לאחר שבנה נולד עם תסמונת דאון, היא ביקרה אצל אותו הרופא, שהביט בבנה הקטן ואמר: "אמרתי לך. הוא מושלם."
סיפורה קרע אותי לגזרים. בזמן שהייתי כל כך אסירת תודה על החוויה של החברה שלי, זה מילא אותי צער גדול בגלל מה שאני הייתי צריכה לקבל. הלוואי ואתה היית הרופא הזה.
הגעתי אליך בתקופה הכי קשה בחיים שלי. הייתי מבועתת, חרדה, בייאוש גמור. לא ידעתי עדיין את כל האמת על התינוקת שלי, וזה מה שהייתי צריכה באופן נואש ממך. אבל במקום תמיכה ועידוד, הצעת לנו להפיל את התינוקת שלנו. אמרתי לך את שמה ואתה שאלת אותנו שוב אם הבנו עד כמה תרד איכות החיים שלנו עם ילדה עם תסמונת דאון. אתה הצעת לנו לשקול מחדש את ההחלטה שלנו להמשיך את ההריון. מאותו הביקור הראשון, חששנו מהתורים שלנו אתך. הרגע הקשה ביותר בחיי נעשה כמעט בלתי נסבל, כי אתה אף פעם לא אמרת לי את האמת.
התינוקת שלי היתה מושלמת.
אני לא כועסת. אני לא מרירה. אני באמת פשוט עצובה. אני עצובה כי הלבבות הפועמים הזעירים שאתה רואה כל יום לא ממלאים אותך ביראת כבוד תמידית. אני עצובה כי הנס שבאצבעות הקטנות והמתוקות האלה והקסם שבידיים והרגליים, הריאות, עיניים ואוזניים, לא תמיד גורמים לך להשתהות. אני עצובה כי כל כך טעית כשאמרת שתינוק עם תסמונת דאון יפגע באיכות חיינו. ואני שבורת לב כי יכול להיות שאמרת את זה לאיזו אמא אפילו היום. אבל אני הכי עצובה מהעובדה שאף פעם לא תהיה לך את הזכות להכיר את הבת שלי. איימרסין.
כי, אתה מבין, איימרסין לא רק העלתה את איכות חיינו, היא גם נגעה ללבם של אלפים. היא נתנה לנו ייעוד ושמחה שאי אפשר לבטא. היא נותנת לנו חיוכים גדולים, יותר צחוק, ונשיקות מתוקות ממה שאי פעם הכרנו. היא פתחה את עינינו ליופי אמיתי ואהבה טהורה.
אז תפילתי היא שאף אמא לא תצטרך לעבור את מה שאני עברתי. תפילתי היא שגם אתה, תראה יופי אמיתי ואהבה טהורה עם כל חיים שמוצגים על מסך האולטרסאונד. ותפילתי היא שכאשר תראה את התינוקת הבאה עם תסמונת דאון שוכבת באהבה ברחם אמה, תסתכל על האמא הזו ותראה אותי, ואז תגיד לה את האמת…
"הילד שלך פשוט מושלם."
