ילדים לומדים המון מהאחים הגדולים שלהם, בין אם דברים טובים יותר ובין אם קצת פחות. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Child Development מראה כי גם ילדים קטנים יכולים למעשה ללמד את האחים הגדולים שלהם דבר או שניים.
המחקר בדק את ההשפעה הרגשית של אחים קטנים על אחיהם הגדולים, ובדק האם הם אמפתים יותר. המחקר כלל 452 זוגות אחים קנדיים בין הגילאים 18 חודשים ל -4 שנים. החוקרים החלו למדוד את רמות האמפתיה הבסיסית של הילדים הבוגרים יותר בביקורם הראשוני בביתם על ידי העמדת פנים שהם נפגעו על ידי מכה בברך או שנתפסה להם האצבע בתיק. לאחר שהסבירו לילדים עד כמה כאב להם בגלל מה שקרה, מחברי המחקר צילמו את התגובה של כל אחד מהילדים.
הם חזרו לכל אחת מהמשפחות שנבדקו כעבור שנה וחצי, ונוכחו לדעת שגם האחים הצעירים וגם הגדולים יותר צפו בדאגה אמפטית גדולה הרבה יותר.
מארק ג'מבון, מוביל המחקר מאוניברסיטת טורונטו, הסביר מדוע הממצאים כה משמעותיים: "למרות שנטען כי אחים גדולים והורים הם ההשפעות החברתיות העיקריות על התפתחותם של אחים צעירים (אך לא להיפך) מצאנו כי גם אחים צעירים וגם מבוגרים תרמו באופן חיובי זה לאמפתיה של האחר לאורך זמן, וממצאים אלו נשארו ללא שינוי, לאחר שהביאו בחשבון את רמות האמפתיה המוקדמות של כל ילד וגורמים שאחראים למשפחה – כגון פרקטיקות ההורות או המעמד החברתי-כלכלי של המשפחה – שיכולים להסביר קווי דמיון ביניהם".
מחברי המחקר בחנו גם האם סדר המגדר והלידה מילאו תפקיד באמפטיה של הילדים הגדולים יותר והגיעו למסקנה שאין לכך השפעה.
שרי מדיגן, יו"ר המחקר ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קלגרי מסכמת: "הממצאים שלנו מדגישים את החשיבות של בחינת האופן שבו כל חברי המשפחה, לא רק הורים ואחים גדולים יותר, תורמת להתפתחות הילדים, השפעתם של אחים צעירים נמצאה במהלך גיל ההתבגרות, אך המחקר שלנו מראה שתהליך זה עשוי להתחיל הרבה יותר מוקדם ממה שחשבו קודם לכן".
