מזון אצבעות: כל מה שצריך לדעת

איך יודעים שהגיע הזמן לעבור למזון אצבעות?

נתחיל עם השאלון הבא:

1. האם אתם מוצאים את עצמכם מאכילים בכפית, אבל מבצעים תרגילי התחמקות כי הקטנצ'יק מנסה כל הזמן לתפוס את הכפית?

2. האם הוא כבר יושב באופן יציב בכיסא האוכל?

3. האם הוא כבר מנוסה באכילת מוצקים?

4. האם הוא מכניס ידיים לאוכל ומנסה להאכיל את עצמו?

אם עניתם כן על כל התשובות, מזל טוב! אתם יכולים להתחיל.

מזון אצבעות מוגדר כאוכל אותו התינוק יכול להחזיק לבד ולאכול בעצמו, בתנועת גריפה או בשלב מאוחר יותר באחיזת פינצטה והגיל המתאים להתחלה הוא סביב גיל 8-9 חודשים.

כיצד מתחילים?
אם עדיין לא התחלתם להשתמש בכסא האוכל בזמן הארוחות, עכשיו זהו זמן מצוין להתחיל. כסא האוכל הוא המקום הנוח ביותר, גם עבור התינוק וגם עבורכם. הוא נמצא בתנוחה המאפשרת לו עצמאות וחופש פעולה אך שומרת עליו מבחינה בטיחותית, ועבורכם, כי השלב הזה הוא שלב די מלכלכך (מה שהיה עד עכשיו זו רק הקדמה) וכך אתם שומרים על מקום המוגדר לארוחות, תוחמים את האזור, מונעים התפשטות הבלגן על כל הבית ומקנים את אחד ההרגלים החשובים: אכילה ליד שולחן.

כדי לעשות את המעבר הדרגתי, כדאי להתחיל עם מזונות שהתינוק כבר מכיר ואוהב, רק שהפעם הם יוגשו בצורה שונה ויצטרכו טכניקת אכילה שונה. זה יכול להיות אותם ירקות טחונים מהמרק: גזר, קישוא, בטטה, דלעת וכו'. רק שכעת נדלג על השלב הסופי ולא נטחן אותם אלא נחתוך לחתיכות בגודל של כ-1 ס"מ ונשים כ-5 חתיכות כאלו על המגש מול התינוק. כדאי לא לשים כמות גדולה מדי על המגש וגם לא מגוון גדול מדי. סוג אחד או שניים של ירקות זה מספיק. כמות גדולה מדי יכולה להציף, לבלבל ולייאש.

שלב הלימוד יכול לקחת זמן רב ודורש תרגול והמון סבלנות. גם מצדכם, כי לפעמים זה יראה לכם שהוא רק משחק עם האוכל או שהכל מגיע לרצפה ולא לפה, וגם מצדו, דמיינו את עצמכם מתיישבים במסעדה, רעבים, ועכשיו מגישים לכם, לראשונה בחייכם צ'ופסטיק ואורז ואומרים לכם "תתמודדו". רק דמיינו את רמות התסכול. לכן התאזרו בסבלנות, לכל תינוק האופי שלו וסף תסכול משלו. חשוב לתת לו להתמודד אך במקביל גם להיות קשובים אליו ולעשות זאת בהדרגה. היות ושלב זה לוקח זמן אני ממליצה לשלב אותו כבר בשלב הקודם, כשהתינוק עדיין אוכל בכפית, ולקחת בחשבון שבהתחלה מזון האצבעות לא יהווה ארוחה מלאה אלא השלמה לארוחה הניתנת בכפית או ארוחת ביניים.

בתחילה הוא ינסה לתפוס את האוכל החמקמק על המגש, וכפי שתראו, זה לא כל כך קל כמו שזה נשמע ולוקח זמן לפתח את המיומנות הזו. שלב זה חשוב לחיזוק תיאום יד – עין – פה. הוא צריך ללמוד כיצד להביא את היד לפה (לא לעין, לשיער או לאוזן) ואז כיצד לשחרר את היד ולסגור את הפה בזמן. כי לפעמים לצערנו, הם מגלים מה קורה אם סגרו את הפה מוקדם מדי והיד עדיין הייתה בפה.

הוא לא רק ינסה להאכיל את עצמו אלא גם יהנה לחוש את האוכל, להרגיש איך הוא נמעך בין האצבעות, האם הוא נמרח או מתפורר, האם הוא דביק, מה הריח שלו. הלמידה מתבצעת לא רק דרך הפה ולא רק דרך חוש הטעם. שלב זה, למרות שהוא מלכלך, הוא חשוב. לכן אל תמהרו לנקות את פניו וידיו של התינוק במהלך הארוחה.

לאחר ששמנו 4-5 חתיכות על המגש, במידה והוא סיים את מה שמונח על המגש, אפשר כמובן לתת עוד. במשך הזמן המיומנות תשתכלל והתינוק יהנה מהעצמאות שלו עם האוכל, ואף בהדרגה (תאמינו או לא) גם פחות ילכלך, ונוכל להרחיב את המגוון למזונות נוספים כמו קציצות לארוחת צהריים, לביבות לארוחת ארבע ועוד.

לרעיונות נוספים למזון אצבעות לחצו כאן.