כהורים, אנו חווים פעמים רבות את תגובות ילדינו כעוצמתיות ואף מאיימות. בייחוד בסיטואציות כמו קבלת תינוק חדש למשפחה. הבנה טובה יותר של מקורות ההתנהגות לצד מענה נכון ומווסת, תסייע לבני המשפחה לצלוח את המעבר הזה בשלום.
בתקופת ההסתגלות הראשונה, ייתכן שהתנהגויות אלו קשורות גם להיעדרות הזמנית של ההורים מהבית ולגעגועים אליהם, להפרת שיגרת החיים, להרעפת תשומת לב ופעילות מוגברת של אחרים עם הבכור כדי להסיח את דעתו מהשינוי או ״לפצותו״ בגינו, או התייחסות אליו רק כאל האח הגדול בליווי ציפיות שימלא את התפקיד החדש שקצת נכפה עליו.
ביטויי כעס, בלבול, תסכול, רגישות יתר, חרדה ורצון להיצמד אל אחד ההורים, "תינוקיות", עצב, מתח ועוד – כל אלה מלמדים על ניסיון של הבן הגדול יותר להבין ולארגן את עולמו מחדש נוכח השינוי ולמקם את עצמו בתוכו. ממש כמו המבוגרים, גם הוא מנסה להתרגל לנוכחות החדשה בבית, לפענח את משמעותה בחייו ולאמוד את השינוי עבורו, הקטן, שהפך לפתע ל"גדול". בנוסף, עולה לעתים צורך טבעי של הבן הגדול יותר בבדיקה מחודשת של כללים ונורמות בבית, ניסיון להבין מה עוד השתנה, לבחון מחדש גבולות. ייתכן שבבסיס התנהגויות אלו עומד גם מסר של הזדקקות להגנה, בטחון והכלה נוכח מצב שנחווה על יד בנכם כלא מוכר, מלחיץ או מאיים. חשוב להבין, כי בדרך כלל מדובר בתגובה למתח שאינה בשליטתו ולא מתוך כוונה להרע או להפריע. אולם, אין ספק שהמצב מייצר חיכוכים שרק מקשים יותר על מציאת איזון מחדש בחיי המשפחה.
אז מה לעשות? באופן כללי, החזרת תחושת השייכות והודאות לחיי בנכם יכולה להקל עליו להתמודד באמצעים יותר מקובלים ומרגיעים.
1. לדבר על זה
חשוב לעזור לילדכם לבטא במילים תחושות שקיימות בו, גם אם לא כל כך קל לכם לשמוע את זה. משפטים כמו "אני לא רוצה את התינוק החדש הזה" או "אתם כבר לא אוהבים אותי?" אמנם צובטים לנו את הלב אבל הם מלמדים משהו על האופן שבו הוא חווה את השינוי בעולמו הפנימי. זו הזדמנות עבורכם ללמוד על הדאגות האמיתיות שהוא חש ולאפשר דיאלוג פתוח, נינוח ולא שיפוטי על מגוון הרגשות. בינינו זה באמת לא כזה כיף להיות תמיד ה-גדול. כדאי לתת מקום גם למה שחיובי בשינוי ולהראות לילדכם את הפריבילגיות החדשות, ולו כדי להקל קצת על תחושת הכבדות ולאזן עבורו את החוויה.
2. לקרב ולא להרחיק
בעיקר בשבועות הראשונים, כשעוד קיימת סקרנות טבעית ובריאה באשר לטיב הנוכחות החדשה בבית, ייתכן ותחושו שפחות קל לכם לאפשר לבכור לגשת לתינוק ולגעת בו – וזה בסדר. אבל, היו מודעים לחשיבות שביצירת הזדמנות לקרבה אליכם בזמן הטיפול בתינוק החדש. למשל, הזמינו אותו לראות איך אתם מחתלים, הסבירו לו מה פשר הבכי שלעתים מלחיץ לאוזניים צעירות, התייחסו למה מותר לעשות ליד תינוק וממה להימנע. ותמיד תמיד היו ברורים ועקביים כדי שבנכם ידע מה אפשרי במצב החדש ומה לא. כך, תוכלו לעזור לו להתמצא במצב החדש, להבין אותו ולדעת כיצד להתנהל בתוכו. הדבר יסייע להרגיע ולהשקיט את הצורך לבדוק כל העת מה אני יכול ומה לא. מה מרשים לי ומה לא מרשים.
הקרבה היום יומית בין בני המשפחה והמעורבות בשגרה החדשה חשובות מאד, אך לא בכל תנאי ומצב. סמכו על האינסטינקטים שלכם כהורים. בנכם סקרן ורוצה להרגיש, לגעת, למשש ולפעמים יוצא שהוא קצת נגיד, מועך. ככה, בטעות. אל תסיקו שהוא ידע מעצמו את המינונים והעוצמות בבואו לגעת בתינוק, אלא הדגימו לו והקפידו להיות בטווח ראייה כדי לוודא שהוא מיישם בהצלחה. באותו אופן, כדאי לבדוק שהוא מבין מה הוא יכול לעשות עם התינוק ומה לא. למשל, אפשר לנשק או ללטף אולם אסור לו להרימו מן העגלה לבד.
3. לתת הרגשת שייכות
בהדרגה, תוכלו לגייס את בנכם הבכור לעזרה בטיפול באחיו. בחרו מטלות קטנות שנותנות הרגשה מחזקת ומחברת, תחושת אחריות ומסוגלות כמו להביא חיתול נקי או לשיר לאחיו שירים באמבטיה. תנאי הכרחי ומהותי ליצירת חוויה של שיתוף נינוח, מעורר בטחון ושייכות הוא המידה שבה אתם, ההורים, חשים בטוחים לשתפו. במקומות/פעולות שבהם אינכם מרגישים רגועים או סומכים על בנכם, מפאת גילו או התנהגותו הנוכחית, או אולי בשל חוסר בטחון שלכם, דחו את הביחד למועד אחר, יותר מתאים.
דעו, שבנכם מביט בכם ולומד משפת הגוף שלכם ומטון הדיבור בדיוק מה אתם מרגישים. לכן, אל תזייפו. היו נאמנים לתחושות שלכם. אם זה לא מתאים כעת – אמרו זאת בבירור, בקול בוטח ואוהב "עכשיו זה לא זמן כל כך מתאים לחבק את התינוק. הוא אוכל. תיכף נסיים ואזמין אותך לשחק איתו". או לדוגמה, אם התינוק רעב ואת משתוקקת כבר להרימו ולהאכילו, אולי כדאי לדחות את החוויה הקסומה של הנחתו על ברכי אחיו למועד מתאים יותר שבו כולכם תהיו שלווים יותר ושבעים. בתמורה, תגלו שככל שהזמן עובר, בנכם פחות ״בודק אתכם״, יותר בטוח במקומו אצלכם ופחות רואה בתינוק אטרקציה ליצירת התנגחות. באופן כללי, ככל שתצליחו לייצר יותר חוויות רגועות סביב התינוק ו״הביחד״ שלו עם אחיו ותמעטו בהגבלת הנגישות של הגדול אל התינוק (כמובן שמתוך שמירה על ביטחונו ושלמותו) כך יחוש בנכם שהתינוק החדש מעשיר את חייו, והוא יכול להתגאות בו מול קרובים וחברים ולהתייחס אליו כאל "שלנו" וכחלק בלתי נפרד מהמשפחה.
4. זמן של גדולים
לצד הדגשת הביחד המשפחתי, אם זיהיתם צורך של הבן הגדול בזמן פרטי עם אחד מכם, כדאי לעשות מאמץ ולהיענות לכך. נסו לתת לו להתאוורר מהסביבה שבה יש הגבלות ואיסורים חדשים, ולפרוק מתח ואנרגיה בפעילויות שהוא מכיר ואוהב כשתשומת הלב הממוקדת בו היא מתוך משחק והנאה.
והמלצה קטנה לסיום – "ספר הפילפילים" של אלונה פרנקל. סיפור שנותן מקום מכבד גם לרגשות מורכבים שעולים אצל האחים הגדולים כשמגיע תינוק חדש. ממליצה מאד לקרוא אותו ביחד. אם יש התנגדות וחוסר עניין – הניחו לנושא. אולי זה עוד מוקדם מידי.
שלכם,
עירית חן-מלמד, M.S.W, מדריכת אימהות בתקופת ראשית ההורות ומנחת קבוצות לאימהות ותינוקות אחרי לידה באנימא | מקום של אימהות, ביתן אהרון, עמק חפר. לפרטים נוספים והרשמה לסדנאות לחצו כאן.
כתבות נוספות של עירית חן מלמד:
קורס הכנה ללידה: מי צריך את זה בכלל?
