פעם תינוקות היו נולדים, והיו מביאים איתם אתגרים מסויימים להוריהם.
זה היה ברור ומובן מאליו שתינוק נולד הפוך – ישן ביום וער בלילה.
זה היה גם ברור ומובן מאליו שתינוקות סובלים מגזים – ולכולם היה ברור שזו תקופה וזה יעבור. כמה תנוחות מקלות, כמה עיסויים טובים, ואפשר להקל.
תינוקות היו אוכלים בלי לשחרר גרפס, ואז היו פולטים. היום קוראים לזה "ריפלוקס". (לא מדברת על מקרים רפואיים כמובן, אלא על אבחנה שגויה עקב עומס על מערכת העיכול).
אבל העולם השתנה, הדרישות השתנו, וגם הציפיות שלנו כהורים השתנו.
ובכל זאת, למה זה כל כך קשה? למה תינוקות לא ישנים מתי שהם אמורים לישון? למה הם גמורים מעייפות ובכל זאת לא נרדמים?
מקיפים אותנו כל הזמן טרנדים חמים בכל תחומי החיים שלנו, גם בתחום ההורות! ואנחנו, באמת בלי לשים לב ועם כוונות טובות, נגררים לא פעם. מצפים מאיתנו לא לפנק את התינוק שלנו, לא להרגיל אותו לכל מיני הרגלים, אבל אנחנו שוכחים שעד לפני רגע הוא היה ברחם חמימה ועוטפת וכל מה שהוא צריך זה את חום הגוף שלנו.
אומרים לנו להרגיל את התינוק לישון באור וברעש, אבל אנחנו שוכחים שאם התינוק שלנו מתקשה להירדם באור, אז אולי בכל זאת לא כדאי להילחם איתו?
ואולי גם אני כמבוגרת, מתקשה להירדם באור וברעש?
ואם אני מתקשה, אז אולי גם התינוק שלי צריך חושך ושקט כדי לישון טוב?
מצפים מאיתנו להיות הורים זורמים, לצרף את התינוק שלנו לכל ארוע, לכל מפגש, לכל ארוחה, להיות קלילים, להתאים את התינוק לחיים הקיימים שלנו – וכשהוא לא נרדם בעגלה, באמצע חתונה רועשת כמו ילד טוב ירושלים – אז כנראה שפינקנו אותו.
אנחנו מציפים את התינוק שלנו במשחקים הכי צבעוניים, הכי מתוחכמים, הכי יקרים, הכי הכי הכי –
ואז כשהוא בגירוי יתר שמביא לעייפות יתר, שמביאה לייצור מוגבר של אדרנלין, והוא לא נרדם בקלות – אז עשינו משהו לא בסדר.
אנחנו מחכות לבן הזוג שיחזור מהעבודה כדי שיספיק ליהנות עם הבייבי – אבל בפועל התינוק מראה לנו סימני עייפות בזמן המדויק שלו – ואז כשכבר מתאים לנו להרדים אותו, הוא לא נרדם.
לימדו אותנו שאם נמשוך את התינוק עוד חצי שעה בערב זה יגרום לו להיות ממש מותש
ואז הוא יישן רצוף ויתעורר מאוחר, וכשזה לא באמת קורה, אנחנו לא מבינים מה עשינו לא בסדר.
בשורה התחתונה – אנחנו מעבירים שגרה שלמה והולכים אחרי טרנדים ודעת הרוב,
בלי לחקור ולוודא שזה הכי נכון עבורנו ועבור הבייבי שלנו. ואז אנחנו מקבלים תינוק ערני לחלוטין, או תינוק שמתעורר כל שעה בלילה, תינוק לא זורם שקיבל כל מיני טייטלים רפואיים, מסיבה מאוד פשוטה ופיזיולוגית: יש לו בגוף אדרנלין, שזה ההיפך ממלטונין, ואין שום סיכוי שבעולם שההרדמה תהיה קלה, נעימה, נטולת בכי וזורמת, או שהתינוק יישן לילה רצוף.
ואז נוצרת בעיית שינה.
אז מה עושים?
חוזרים לתחילת הטקסט, קוראים את הסיבות לבעיות השינה מהתחלה, משננים אותן טוב טוב, ומבינים שאפשר למנוע בעיות שינה בשניה: פשוט תתנתקו מטרנדים ומיתוסים, תסתכלו על התינוק שלכם והקשיבו לו! הבינו מה קורה לו בגוף במהלך היום, למה הוא מתעייף הרבה, מהם סימני העייפות שלו, מה הזמנים שנכונים לו לישון, ולא לנו ההורים, ובעיקר – אל תילחמו על דברים מיותרים.
תזכרו כמה מילים חשובות: מלטונין, אדרנלין, סימני עייפות, חושך, שקט, שלווה.
*כל הכתוב מעלה נכתב בכלליות וללא התייחסות למקרים רפואיים.
בגישתי, אני רואה כל תינוק כאינדיווידואל וחשוב תמיד לדעת מה מצבו ההתפתחותי והרפואי לפני פניה לטיפול/יעוץ.
המסר נכתב על מקרים בהם לא התאמנו עצמנו ללו"ז ולצרכים הטבעיים של גוף התינוק עוד הרבה לפני בדיקות רפואיות מקיפות שעליהן לא כתבתי.
רותם ברזני היא יועצת שינה לתינוקות ומדריכת שפת התינוקות של דנסטן. לפרטים נוספים והרשמה לסדנאות של רותם על שפת התינוקות ואיך להרגיע ולישון בקלות בדרך טבעית, ללא התערבות וללא בכי ממומשך, לחצו כאן.
