תפקודי כליה גבוליים בהיריון עלולים להשפיע על המשך החיים. כך תנהגי נכון
מחקר חדש ומשולב של בית החולים סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב מצא כי לתפקודי הכליה בהיריון יכולת ניבוי של סיבוכים לבביים וסיבוכים של כלי דם ארוכי טווח לאם. המחקר פורסם בחודש אוקטובר 2015 בעיתון הבינלאומי לנפרולוגיה.
הכתבה פורסמה במקור במגזין הורים וילדים. לקבלת גיליון היכרות של המגזין לחצו כאן. לעמוד הפייסבוק של הורים וילדים לחצו כאן.
"תפקודי כליה נמדדים באמצעות בדיקת דם של קריאטינין ואוראה. ערכים גבוהים של קריאטינין בזמן ההיריון עלולים להעיד על סיכון מוגבר לתחלואת לב וכלי דם, ואילו ערכי אוראה נמוכים בהיריון מעידים על סיכון נמוך ללקות בתחלואה. לכן בדיקת תפקודי כליה נלקחת באופן שגרתי כחלק מהבדיקות", מסביר פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' בבית החולים סורוקה, ממובילי המחקר.
החוקרים, ובהם ד"ר טליה וולק, אחראית השירות על יתר לחץ דם בסורוקה, פרופ' אילנה שהם ורדי ומר רוסלן סרג'יאנקו מהמחלקה לבריאות הציבור, עקבו אחר נשים שילדו בסורוקה במהלך השנים 1988-2012 ופיתחו תחלואת לב וכלי דם משנה לאחר הלידה ועד חמש שנים. החוקרים מצאו קשר ישיר בין תפקודי כליה גבוליים בהיריון, כפי שנמדדו באמצעות רמת קריאטינין גבוהה בהיריון, ובין תחלואת לב וכלי דם. לנשים אלה היה סיכון של פי 2.9 לפתח תחלואת לב וכלי דם לאחר ההיריון. לדברי פרופ' שיינר, התוצאות נשארו מובהקות גם לאחר נטרול של רעלת היריון וסוכרת הריונית. לעומת זאת, רמות אוראה נמוכות הראו קשר מובהק להגנה מפני תחלואת לב וכלי דם (סיכון של 0.6).
"תוצאות המחקר מחזקות את הידיעה כי היריון הוא גם חלון הזדמנויות לגילוי מחלות ארוכות טווח", אומר פרופ' שיינר. "תפקודי כליה גבוליים בהיריון עלולים להשפיע על המשך החיים, והיכולת לאבחנם עוד בהיריון מאפשר לצוות הרפואי להמליץ לנשים לקיים מעקב גם לאחר ההיריון כדי למנוע תחלואה בהמשך חייהן".
