"משעמם לי"
אין הורה שלא שמע את המשפט הזה מילדיו. תחושת שעמום היא טבעית ונורמאלית והיא זמן נפלא לגילוי עצמי, יצירתיות, עצמאות ולמידה. משמעות המילה "שעמום" היא תחושת ריקנות הנובעת מחוסר מעש, עניין או התלהבות. האחריות של כל אדם היא ללמוד להתמודד עם עצמו ברגעים אלו, ולכן תפקיד ההורים הוא ללמד את ילדיהם לעשות זאת מגיל צעיר.
לרוב, שעמום נתפס בעיני הורים כדבר שלילי ומפעיל אותם לביצוע פעולה מידית להפגתו. ניתן ואף רצוי להתנתק מרגשות האשם – כשילדכם אומר לכם שמשעמם לו, זה לאו דווקא תוצאה ישירה של כך שלא חבשתם את הכובע של הליצן הבוקר או שלא דאגתם לתעסוקה ייחודית וראויה עבורו.
שעמום ועצמאות
אנו חיים בעידן של שפע, בו הורים מעורבים, משקיעים ומשתדלים לספק עניין רב והנאה לילדיהם – דואגים להם לעיסוקים רבים, משחקים איתם, מלמדים אותם, מכינים איתם דברים, שולחים אותם לחוגים ועוד. כתוצאה מכך, פעמים רבות כאשר לילד יש זמן פנוי וחופשי הוא חש בלבול, והציפייה שלו היא שהפתרון יגיע מהוריו. עשייה משותפת היא מבורכת ומחזקת את הקשר בין ההורה לילד, אך חשוב לזכור שילדים צריכים ללמוד להעסיק את עצמם ועלינו לעודד אותם לעצמאות, בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.
סיבות אפשריות לכך שהילד מתלונן שמשעמם לו:
רצון לייצר קשב מצד ההורה – ילדים לומדים מהר, ואם האמירה "משעמם לי" מניעה את ההורה לפעולה מידית הרי שהרווח הוא תשומת לב מידית מההורה.
תחושת הצפה כתוצאה מעודף גירויים – במצבים כאלה הילד לא ידע להסביר מה הוא מרגיש ועשוי לומר שמשעמם לו מתוך הקושי וחוסר היכולת להתמודד עם גירויים רבים שנמצאים סביבו. הדבר יכול לשמש הסבר למקרים בהם הורים מבלים עם ילדיהם באטרקציה "סוערת" והילד מתלונן שמשעמם לו.
קושי בזיהוי ושיום רגשות – פעמים רבות, ילדים צעירים אינם מצליחים לזהות ולהביע את רגשותיהם, ולעיתים תחושות של אכזבה, כעס או עצב מובעות על ידי אמירה של שעמום.
הרגל של הילד לכך שהזמן מובנה בפעילויות – וכאשר יש זמן חופשי הילד מתקשה להעסיק את עצמו באופן עצמאי.
באמת משעמם – בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי ניתן לצפות מהילד להעסיק את עצמו, אך לא נצפה מילד בן 3 להעסיק את עצמו לבד לאורך כל שעות אחר-הצהריים. ילדים זקוקים לפעילויות ולזמנים מובנים במהלך היום, ולא לזמן חופשי ללא הגבלה ומידה.
עצות פרקטיות להתמודדות הורית עם שעמום של הילד:
• השתדלו להיות ערים ומודעים לסיטואציות בהן ילדכם מתלונן על שעמום, הבינו את הצורך האמיתי המסתתר מאחורי האמירה של הילד / דרישתו והגיבו בהתאם.
• אל תמהרו למלא באופן מידי כל "חריץ" של שעמום עליו מצהיר הילד – פעמים רבות זה הזמן בו ילדכם יפתח את הדמיון והיצירתיות, ומתוך "הכלום" יצמחו דברים רבים וטובים.
• דאגו ליצור עבור ילדכם זמן חופשי ללא פעילות מוגדרת ועודדו אותו לעצמאות ויצירתיות.
• סמכו על ילדכם והעבירו לו את המסר שאתם מאמינים בו וביכולתו להתמודד באופן מיטבי עם זמן חופשי באופן עצמאי.
• אל תפריעו – אם הילד יושב ומעסיק את עצמו יפה, מאוד מפתה להכניס את עצמך למשחק, לשאול שאלות וליצור זמן משותף. חשוב לתת לילדכם את הזמן שלו ולהגיע לרוויה עצמית. עם הזמן היכולת שלו לשבת ולהעסיק את עצמו תגדל.
• הצעה נוספת – תרגלו עם הילד הובלה וניהול השיעמום – תנחו אותו איך "לנהל" את הזמן הזה, למשל "מה אפשר לעשות אם משעמם לנו? יש לך רעיונות מה יכול להיות נחמד?", זה יעזור לו להתמודדות עתידית כך שילמד לפנות אליכם רק כשבאמת לא מצליח להעסיק את עצמו
• ניתן ליצור עם הילד "קופסת שעמום" – בגילאים גדולים יותר אפשר לכתוב או לצייר על פתקים קטנים רעיונות לפעילויות ולהכניסם לקופסא סגורה. כאשר הילד מצהיר שמשעמם לו, ניתן להפנות אותו לקופסא להוציא 2-3 פתקים ולבחור פעילות אחת מתוכן. רצוי שהרעיונות בקופסא יהוו פעילויות שהוא מסוגל לעשות באופן עצמאי.
שעמום בהקשר של אח חדש במשפחה
בתקופת ההסתגלות של הילד לשינוי משפחתי בו מצטרף תינוק חדש למשפחה, יתכן שילדיכם יצהיר על שעמום לעיתים תכופות יותר. הסיבות לכך עשויות להיות – ביטוי לקושי רגשי שילדכם חווה, רצון לזכות בתשומת ליבכם, או התמודדויות ראשונות שלו במשחק עצמאי ללא הורה שמשחק ומפעיל אותו. השתדלו לזהות ולהבין באילו סיטואציות קורה הדבר, ומהו הצורך האמתי של הילד באותו זמן. הפרידו בין הדרישה לבין הצורך ותנו מענה לצורך.
שעמום הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, ותפקיד ההורים הוא להישאר רגועים ולא לפעול מיד להפגת השעמום, אלא לחנך וללמד את הילד כיצד להתמודד עמו. גם במקרים בהם באמת משעמם, ניתן להשתעמם בכבוד ובהנאה.
חן כפיר גולן היא יועצת חינוכית התפתחותית לגיל הרך (MA), מדריכת הורים, מייעצת ומלווה בבחירת מסגרת חינוכית. לפרטים נוספים ויצירת קשר, לחצו כאן.
