אחד הדברים שהכי מפחידים אותנו זה להישאר לבד, להיעזב על ידי האנשים החשובים והיקרים לנו. כשמדובר בילדים, המשמעות של נטישה כזו היא גדולה עוד יותר. חרדה זו שכיחה מאוד בקרב תינוקות וילדים קטנים, ומהווה חלק מהתפתחותם התקינה. היא בדרך כלל מגיעה לשיאה סביב גיל שנה.
ברמה השכלית, חרדת הנטישה מופיעה כאשר מתפתחת יכולת קוגנטיבית להבחין בין המוכר לזר, בין הישן לחדש, בין הקיים לנעדר, וקיימת יכולת לזכור חוויות קודמות של פרידה שלא היו נעימות.
ברמה הרגשית, חרדת הנטישה היא עדות להתפתחות קשר עמוק של התינוק לדמויות שמטפלות בו, במיוחד לאימו, להתפתחות צורך בריא בקשרים אנושיים אינטימיים, ולהעדפת סביבה אנושית אמינה ומוכרת.
באיזה גיל מתחילים לראות חרדת נטישה?
בערך בגיל 7-9 חודשים, תינוק כבר רוכש את היכולת לקביעות אובייקט, כלומר, הידיעה שמשהו ממשיך להתקיים גם כאשר הוא לא רואה אותו. כמו שהוא מתחיל להבין שכל חפץ הוא ייחודי וקבוע, ככה הוא גם מגלה שיש רק אמא אחת ואבא אחד – אלה שדואגים לכל צרכיו, מעניקים לו ביטחון ומנחמים אותו ברגעים הקשים.
כשאנחנו לא נמצאים בתחום הראייה שלו הוא יודע שאנחנו נמצאים במקום כלשהו, אבל לא אתו, דבר שמעורר אצלו מצוקה גדולה. תחושת הזמן שלו עדיין אינה מפותחת ולכן הוא לא יודע מתי ואם בכלל נחזור אליו.
ישנם גם מצבים נקודתיים שיכולים ללבות לחרדת נטישה: אח/ות חדש/ה, הליכה למעון, בייבי סיטר/מטפלת חדש/ה, מוות במשפחה, מחלה או עייפות של הילד, מעבר דירה ומתיחות בבית.
מהם הסימנים לחרדה?
• היצמדות להורה, התינוק רוצה כל הזמן על הידיים וכל ניסיון להוריד אותו מלווה בבכי קורע לב.
• התינוק בוכה וצורח ברגע שאנחנו נעלמים מטווח הראיה שלו.
• שיבושים בהרגלי ההירדמות, שינה, אכילה.
• התקפי זעם.
איך נוכל להקל על התינוק בתקופה זו?
1. זמן איכות
זה יכול להיות טיול/משחק/פעילות. יחד עם זאת, בכל פעם שאתם מתרחקים ממנו המשיכו לדבר איתו כדי שידע שאתם בסביבה ולא נעלמים לו. למשל, כאשר התינוק על מזרן פעילות פנו אליו והודיעו לו שאתם יוצאים מהחדר ושכבר תחזרו, כך הוא יקשר שאם אתם הולכים אתם גם חוזרים. גם אם נראה לכם שהתינוק לא מבין דבר ממה שאתם אומרים, עם הזמן הוא יתחיל לקשר בין הדברים והדיבור ירגיע אותו. כמובן שחובה לחזור כפי שהבטחתם ולא להיעלם אחרת האמון של התינוק בכם יתערער.
2. משחקי "קוקו"
כאשר אתם נאלצים להתפנות למשימות אחרות שחקו עם התינוק משחקי "קוקו", זה ירגיע וישרה לו ביטחון.
3. חום ואהבה
במידה והתינוק עדיין לא מתרצה וממשיך לבכות רצוי להרגיע, לחבק ולהכיל את הקושי שלו.
4. פרידה בגן/מטפלת
חשוב להכין את הילד לפרידה מבעוד מועד, לא להיעלם בחשאי ולאמץ טקס פרידה שכולל חיבוק ונשיקה ופרידה לשלום. מעבר לכך, ככל שתישארו הפרידה תהיה קשה יותר לכם ולילד במיוחד.
5. חפץ מעבר
צעצוע/דובי/חיתול בד או כל חפץ אחר אשר הילד קשור אליו (ובגיל מאוחר יותר הולך איתו כמעט לכל מקום) עוזר לילדים להתמודד עם מצבים כמו פרידה/געגועים לאמא. חשוב שהחפץ יהיה בטיחותי ושקט.
6. היו קשובים
אל תעזבו את התינוק עם אדם לא מוכר כשהוא עייף/רעב-במצבים אלו הוא לא רגוע ועצבני.
שימו לב גם לא להגיב לכל בכי בריצה והרמה על הידיים כי אז התינוק עלול להבין שיש סיבה לחרדה/פחד.
תקופת חרדת הנטישה היא אכן לא קלה, הצטיידו בהרבה סבלנות, הכילו את ילדכם ותהיו שם בשבילו ברגעים קשים כאלה. זכרו שזו רק תקופה וכשמה כן היא.
הילה גפני היא דולה פסוט פארטום, מלווה אחרי לידה ומדריכת הורות ראשונית. לפרטים נוספים לחצי כאן.