אתמול (30.1) פורסם ב-Ynet כתב תביעה ממקרה שהתרחש לפני כשנתיים וחצי בבית החולים קפלן, לפיו יולדת שהגיעה לחדר המיון בשבוע ה-39 ועם צירים אושפזה וקיבלה פיטוצין ללא הסכמתה. מאחר וסבלה מצירים עוצמתיים, דבר זה רק העמיס עוד יותר על הרחם וזה גרם לחסימת כלי דם המספקים חמצן לעובר. הרחם כל כך לא עמד בלחץ שאף נקרע במהלך התהליך. התינוקת חולצה כשהיא סבלה מפגיעה רב מערכתית שנגרמה מחוסר חמצן וכעבור יומיים נפטרה.

בעבר, הלידה היתה נחלתן של הנשים, גברים לא היו מורשים להיכנס לחדר בו התקיימה לידה. מי שליוו את האישה בזמן הזה היו נשות העייריה או הכפר שידעו את מלאכת המיילדות, והנשים שקרובות אליהן, היו תומכות באישה ורוקחות עבורה צמחי מרפא וקסמי לידה מתוך היכרותן וידיעתן בשטח.

התקדמנו מאוד מאז, והיום תודה לטכנולוגיה ולידע העצום שבני האדם צברו, יש לרפואה כלים רבים לעזור ולעיתים להציל תינוקות ואמהות בתהליך הלידה. (והנה האבל מגיע) אבל, בחלק מהמקרים הקידמה גרמה לנו להפסיק להאמין בגוף האישה, להפסיק להאמין ביכולתנו ללדת, להפסיק לתת לגוף המדהים שלנו ולתינוק שיצרנו לעשות את העבודה שהטבע ייעד אותנו לעשות בצורה טבעית ואותנטית.

ההתערבויות הרפואיות שהמערכת הרפואית מציעה או עושה לנשים בלידה מזלזלות לעיתים ביכולת הגוף ללדת ובתהליכים שהגוף עושה בקצב משתנה מאישה לאישה ומלידה ללידה. במדינת ישראל יש זכות לכל אדם על גופו וכמעט כל פרוצדורה רפואית דורשת מהאדם המטפל להסביר למטופל שמולו בצורה ברורה ומובנת מהן הפרודצורות הרפואיות שהוא מתכוון לבצע בו, ומה ההשלכות של כל פרוצדורה כזו. וכמובן, ברוב המקרים, לקבל את הסכמתו לתהליך. לדעתי, לא נדרש בכלל חוק כדי שיהיה ברור שאתית ומוסרית כאשר אדם מטפל באדם אחר שמולו מן הראוי שיקבל את הסכמתו.

אם נסביר ונלמד נשים מהן הפרוצדורות שהן עומדות לעבור ומה ההשלכות של כל פרוצדורה, נלמד אותן מה התהליך הטבעי שהגוף אמור לעבור במהלך הלידה, נכיר להן כלים טבעיים ורפואיים להתמודד עם הכאב, הפחד והלידה בכלל. יותר ויותר נשים יוכלו לקבל החלטה מושכלת לפרוצדורות שיבחרו לעבור על גופן.

אני לא מביעה דעה נגד משככי כאבים או התערבויות מצילות חיים בלידה, אני פשוט יודעת מניסיון ולמידה, שברוב המקרים, ככל שנתערב פחות בלידה וניתן לה להיות כמו שהיא, ההשלכות הרפואיות והטיפול מציל החיים ידרשו פחות.

מחקרים בכל העולם מציגים המלצות לעודד לידות בית ולידות במרכזי לידה, ממליצים לקיים נוהל אפס הפרדה לטובת התינוק והאמא, מדברים על חשיבות הליווי הצמוד של אמהות בתהליך הלידה. עלינו לשחרר את הפחד מה"מצב מסכן חיים" שנקרא לידה, שכל מטרתו להביא חיים חדשים לעולם בצורה שאיפשרה לאנושות לצמוח למימדיה היום. אילו רק נשגיח על הלידה ונוודא שהיא מתנהלת בצורה בריאה וטובה אבל לא נתערב, ניתן לטבע את הכבוד לעשות את התהליך בצורה מדויקת לו, נחזיר את הכבוד לגוף האישה וליכולותיה ללדת. אולי נוכל לשמוע יותר ויותר נשים המספרות סיפורי לידה מעצימים, עוצמתיים ומדהימים.

תודה לאל שיש רפואה ובזכותה אחוזי התמותה של נשים ותינוקות בלידה כל כך נמוכים במדינתנו, המערכת הרפואית רוצה בטובתך ובטובת העובר שלך וברוב המקרים ההחלטות המתקבלות נכונות לך ולתינוק שלך, אבל צריך לזכור להקשיב לגוף, לשאול שאלות, לעיתים אפילו להטיל ספק ולהבין שלידה אינה מצב מסכן חיים אלה דרך הטבע לייצר חיים.

אני מאמינה בך וביכולת ההקשבה שלך לגופך, תאמיני גם את בעצמך.