בחופשת הלידה הראשונה שלי סבלתי מכאבים קשים בכף היד השמאלית שלי. הלכתי עם זה גם לרופא שאמר לי שאני סובלת מדלקת בפרק כף היד, כנראה מרוב שאני מחזיקה את קטני בידיים, ושהסיבה שכואב לי רק בצד שמאל היא כי זו היד החלשה שלי, זו שאני לא רגילה לאמץ, ועל כן היא כואבת יותר. אני זוכרת שתמיד תהיתי למה אני בוחרת להחזיק אותו בכל תנוחה בצד שמאל, בין אם כשאני מכרבלת אותו, מנסה להרדים על הידיים, בתנוחת נמר על עץ – תמיד בחרתי באותו צד. אפילו בהנקה זה היה הצד האהוב עלי. כשסבלתי מהכאבים הייתי כבר יותר מודעת וניסיתי לגוון, אבל לא יעזור כלום – בצד שמאל היה לי נוח יותר ובאופן אינטואטיבי תמיד השתמשתי בו.
מחקר חדש מסביר למה. ולא, זה לא קשור לצד החזק שלי, או לעובדה שאני ימנית, או שמאלית. הסיבה, כך מתברר, מקורה בנטיית המוח שלנו, ואני לא היחידה שנוטה לצד שמאל. המחקר, שיצא לאחרונה, בחן מדוע אימהות נוטות להחזיק את התינוקות שלהן בצד שמאל. עד היום חשבו שאולי זה קשור לדומיננטיות ידנית, אבל באופן מפתיע, גילו החוקרים שגם יונקים אחרים עושים זאת.
המחקר, שנערך ברוסיה, גילה שלתנוחה זו יתרון הישרדותי וחיברותי. תנוחה זו מעודדת את המיספרה הימנית במוח, שאחראית על זיהוי פרצופים ואינטראקציה חברתית. העין השמאלית, דרכה אנחנו מסתכלות על התינוק כשהוא בצד שמאל – וגם דרכה התינוק מסתכל עלינו – נשלטת על ידי אזור זה במוח.
המחקר בדק בני אדם וחיות כגון סוסים, סוסי ים, איילים, אנטילופות, כבשים, ליוויתנים וקנגורו. הגורים העדיפו להיות בצד הימני של אמם. כך הם הסתכלו עליה בעיקר דרך עין שמאל, מה שעזר להם למצוא אותה במידה ונאבדו.
