המאמר מתייחס לגיל 8 חודשים ומעלה.
מגיל 4 חודשים בערך אפשר להבחין בצורך של התינוק להרים את הראש מהשכיבה על הגב ולראות עולם. זה השלב בו הרבה הורים מתחילים להחליף את עגלת האמבטיה לטיולון על מנת לענות על הצורך הזה. הישיבה מאפשרת לתינוק זווית ראיה גבוהה יותר על העולם ומאפשרת יצירת תקשורת עם הסביבה בצורה קלה יותר מאשר רק בשכיבה על הבטן ועל הגב. מבחינה התפתחותית אני דוקא לא ממליצה על מעבר לטיולון בגיל כל כך מוקדם. במקום זה כדאי לעבוד עם התינוק על המעבר לישיבה דרך התהפכות.
במקרים מסוימים התינוק מתחיל להתפתח, להתגלגל ולזחול, לגלות עולם בגלגולים ובזחילה ואפילו בעמידה (אני מדברת עכשיו על גילאי 8 חודשים ומעלה) – מבלי שהוא עדיין גילה את הישיבה. אם מושיבים את התינוק הוא יושב לפרק זמן קצר או אפילו נופל אחורה וחוזר לחקור עולם בזחילה, טיפוס ועמידה. ונראה שהישיבה בכלל לא מעניינת אותו. נכון שכשהתינוק יגדל הוא ידע בסוף לשבת. אבל כן יש צורך לתווך לתינוק את שלב הישיבה גם בשנת החיים הראשונה. כאשר התינוק יושב אפילו לפרק זמן קצר, הידיים שלו חופשיות והוא יכול לפתח מיומנויות בפקוד הידיים (מוטוריקה עדינה): להשחיל חפץ בתוך קופסה, לאחוז חפצים בגדלים שונים, להכניס כוס אל תוך כוס וכדומה. שימו לב שאת המיומנויות הללו קשה לפתח בזחילה או בטיפוס. בדרך כלל הוא ייגע בחפץ כלשהו לזמן קצר ויעבור הלאה לגירוי הבא. כך מתפתחת בעיקר המוטוריקה הגסה. וכמו תמיד בחיים: סוד ההצלחה הוא האיזון – במקרה הזה השילוב של מוטוריקה עדינה וגסה.
תינוק צעיר מאוד חוקר את העולם בעיקר דרך הפה: את האצבעות, הרעשן ובעצם כל דבר. בשלבים המתקדמים יותר נכנס מרכיב נוסף: חקירת העולם דרך הידיים והאצבעות. זה שלב חשוב מאוד שמכין את התינוק גם לאחיזת גיר ועיפרון בגן ובבית הספר. בנוסף לכך, הישיבה מפתחת אצל התינוק יכולות של ריכוז וסבלנות: להפוך את הקוביה שהוא מחזיק ביד שוב ושוב על מנת למצוא את הזווית הנכונה כדי להכניס אותה לפתח המתאים בקופסת ההשחלות.
כדי שהתינוק יישב לקצת יותר זמן ויהיה פנוי לחקירת החפצים דרך האצבעות צריך שיהיה לו נוח במצב הישיבה. סביר להניח שלתינוק שלא גילה את הישיבה פחות נוח. אולי שיווי המשקל שלו פחות מפותח, אולי השרירים מתוחים וגורמים לא לאי נחת במצב הישיבה.
מה עושים? הנה כמה מספר המלצות:
כאשר התינוק כבר זוחל חופשי אפשר להושיב אותו בצורה יזומה. טוב להושיב בין רגלייך כאשר את יושבת עם התינוק במזרן פעילות. להחזיק אותו באזור הצלעות ולהניע אותו מצד לצד – התינוק לומד להיות תנועתי במצב הישיבה. ניתן לטפוח לאורך הרגליים של התינוק. זה מרגיע ומשחרר גם מתח בשרירים.
אפשרות נוספת היא ללחוץ את המתניים שלו קצת לכיוון המזרן כך שהוא ירגיש את עצמות הישיבה שלו. על תינוק וילד שלא יודעים לשבת אומרים "אין לו טוסיק לשבת" – כי אולי הוא לא מרגיש את עצמות הישיבה. נסו זאת במצב של רוגע. אפשר להביא צעצוע מעניין על מנת לגרות את התינוק להישאר קצת יותר זמן במצב הישיבה.
אני בשלב הזה אוהבת לתת לתינוק כלי בו ניתן לשים חפץ קטן יותר. זה יכול להיות כוס וכפית, דלי קטן ורעשן או בובת בבושקה בה מכניסים בובה בתוך בובה (בוחרים את החלקים הגדולים בלבד כמובן) – זה משחק ההשחלה הראשון והבסיסי ביתור. מכאן מתחילים.
אפשר להביא את התינוק לישיבת ברכיים מול שרפרף נמוך ולתופף ביחד על השרפרף. כך אנו מתווכים לו את הישיבה על הברכיים.
חשוב לראות את התינוק יושב במגוון של ישיבות שונות, לא רק בישיבה המלאה הקלאסית. יש גם גם ישיבה צידית בה שתי כפות הרגליים פונות לצד אחד, ישיבה מזרחית, ישיבה בה הרגליים עושות צורת "טבעת", ישיבת ברכיים – בכל אחד מהישיבות הללו הגב משתתף באופן אחר. זה משפר גם את המוטוריקה הגסה, ובכלל את התנועה של התינוק. רק את ישיבת ה-W בה כל כף רגל פונה לכיוון אחר אנחנו לא רוצים לראות כישיבה עיקרית של התינוק.
שלב הישיבה חשוב מאוד כחלק משלבי ההתפתחות בשנת החיים הראשונה של התינוק וחשוב להשקיע בו תשומת לב, כי הוא מעניק לתינוק אפשרות לפתח עושר תנועתי, מוטוריקה עדינה וריכוז, יכולות שישרתו את התינוק גם בהמשך החיים.
לשאלות או תגובות מוזמנים לפנות אל בטי כהן קובלסקי, מדריכת ליווי התפתחותי לתינוקות ומדריכת הורים. לפרטים נוספים לחצי כאן.
