תינוקות ופעוטות ישנים שינת בוקר או שינת צהריים, ובחלק מהמקרים גם וגם. האם הם זקוקים לשינה הזו או שזה פשוט הרגל? מתי אפשר לוותר עליה? והאם כדאי בכלל לעשות זאת?

היום אנחנו יודעים ששינת תינוקות ופעוטות במהלך היום היא שינה חשובה מאוד. היא משפיעה על שינת הלילה ומטיבה אתה, ועל פי מחקרים עדכניים היא חשובה מאוד גם לזיכרון ולתהליך הלמידה שהוא כה משמעותי בגיל הרך.

אימהות רבות שואלות אותי כיצד ניתן "לגמול" את הילד מהשינה שלו במהלך היום, מתוך חשיבה שהדבר יקצר את זמן ההרדמה ויביא לשינה טובה יותר במהלך הלילה.

שינת הלילה מושפעת באיכותה ואורכה מהשינה במהלך היום. כאשר תינוק לא ישן במהלך היום אנו מבחינים כי הוא מגיע לשינת הלילה כאשר הוא נמצא בעייפות יתר. האדרנלין המצוי בדם גבוה יותר ולכן נוכל לראות שני מצבים: האחד, תינוק שנירדם מיידית מרוב שהוא כל כך עייף, אבל מתעורר רבות במהלך הלילה בשל נוכחות האדרנלין, (אגב, גם אם הוא לא יתעורר ויישן לילה שלם או רק יקום לאכול – שזה מצב תקין לחלוטין, עדיין זו שינה פחות איכותית, שינה הנובעת מהתשה). השני, לתינוק ייקח המון זמן להרגיע את עצמו (בעזרת אמו או בכל דרך אחרת) מכל מה שעבר במהלך היום ולהתמודד עם עומס הגירויים שנחשף אליהם. לכן נראה הרדמות ארוכות מאוד המלוות בבכי.

בנוסף לכך, מחקר שפורסם בשנת 2015 באוניברסיטת sheffield מאנגליה בחן את השפעת שינת היום אצל תינוקות על יכולת הלימוד והזיכרון. המחקר בחן 216 תינוקות בריאים בגילאי חצי שנה עד שנה ובדק האם שינת יום אצל תינוקות עזרה להם לזכור התנהגויות/כישורים חדשים, לאחר שבוצע תהליך למידה. החוקרים גילו ששינת היום חשובה במיוחד בביסוס הזיכרון ההצהרתי כגון: שמירת עובדות, אירועים וידע. במהלך הניסוי הראו החוקרים לשתי קבוצות של תינוקות (האחת שישנה לאחר תהליך הלמידה וקבוצה נוספת שבה התינוקות לא ישנו לאחר הלמידה) כיצד להסיר כפפה מידה של בובה, להלביש אותה חזרה ולנענע אותה. החוקרים בחנו את יכולת ביצוע הפעילויות שלהם לאחר 4 שעות ולאחר 24 שעות.

תוצאות המחקר הראו כי רק תינוקות שישנו לאחר תהליך הלמידה והחשיפה לדבר מה חדש, זכרו את מטרת הלמידה בעוד שתינוקות שלא ישנו לא הראו שום עדות לזיכרון של המידע וההתנהגות החדשה שנלמדה. בבדיקה שבוצעה לאחר כ-24 שעות התינוקות שישנו הראו תוצאות טובות יותר בצורה מהותית מהתינוקות בקבוצה שלא ישנה. עוד מצאו החוקרים כי יש צורך בשינה של לפחות חצי שעה ועל התינוק לישון בתוך טווח זמן של 4 שעות מזמן הלמידה.

במחקר אחר אשר נערך באוניברסיטת אריזונה בדקו החוקרים, בראשות רבקה גומז, את השפעת הנמנום על היכולת של התינוק להכליל מידע חדש מתוך פרט אותו למד. החוקרים מצאו כי תינוקות אשר למדו את משמעות ההגייה הפונטית של האות A הצליחו לזהות אותה במילים ומשפטים חדשים – מלימוד של פרט מידע אחד לשימוש והבנה בהכללה במידע חדש. לעומתם, כשלו בכך התינוקות אשר לא ישנו בטווח ארבעת השעות לאחר הלימוד.

החוקר ד"ר הרברט מהמחלקה לפסיכולוגיה ב- sheffield אומר: "ממצאים אלו חשובים במיוחד גם להורים וגם למחנכים מאחר והתוצאות מצביעות על הזמן לפני שינה כזמן האופטימלי ללימוד חדש. המחקר גם מציע לתת גמישות בזמני הנמנום היומיים בהתאם לפעילויות שונות במהלך היום על מנת לספק את תנאי הלימוד האופטימליים לתינוק. המחקר מצא גם כי נמנומים של פחות מחצי שעה הוכחו כלא יעילים בגיבוש הידע ולכן הוא לא נשמר לטווח ארוך. "הורים מקבלים עצות רבות של עשה ואל תעשה בנושא זמני שינה" אומר ד"ר הרברט. "המחקר בדק הזדמנויות לימוד סביב זמני שעות הנמנומים הטבעיים והראה איך פעילויות כגון קריאה לפני שינה יכולה להיות רבת ערך לתינוק".

מחקרים אלו פורסמו במכון המדע הלאומי בארצות הברית ובאוניברסיטאות שונות, והם מראים לנו בצורה נפלאה כי תינוקות שישנים אכן זקוקים לשינה הזו ולכן חשוב לשמור עליה ולתת לתינוק להכתיב את קצת ההתקדמות. לא מומלץ "לגמול" את התינוק משינת היום, קל וחומר כאשר מדובר על תינוק שנמצא במסגרת שבה הוא אמור לרכוש כישורים, התנהגויות וידע חדש.