הרבה פעמים אני שומעת אימהות מתלוננות על כאבי הגזים וכבר לא יודעות מה לעשות עם זה. אבל בין השורות אני שמה לב שלא מדובר כלל בגזים אלא בבעיה אחרת.

לפני כמה ימים שאלתי מספר אימהות את השאלה הבאה: "למי מיועדת האכלה תומכת הנקה?" במבט ראשוני השאלה מייתרת את עצמה, הרי התשובה בגוף השאלה: "תומכת הנקה". כלומר, האכלה מסוג זה היא לתינוקות יונקים בלבד.

אם זה היה כל כך ברור מאליו לא הייתי מעלה את השאלה לסדר היום האימהי. האכלה תומכת הנקה עונה על שני צרכים, האחד – היא אמורה למנוע, או לפחות להוריד, את הסיכוי שתינוק שאוכל מבקבוק לא ירצה לחזור לינוק מן השד. הצורך השני – למנוע מצב של האכלת יתר אשר יכולה לגרום לדיספפסייה ולמחלות מעיים.

בכדי להבין את התשובה לשאלה נבין לעומק מהי צורת האכלה הזו. ישנם ארבעה כללים שחשוב להקפיד עליהם:

1. יש להחזיק את הילד בעת האכילה באופן הכי זקוף/אנכי שניתן. לא בצורת עירסול או שכיבה.

2. הבקבוק צריך להיות מקביל לריצפה (מאוזן) כך שהפטמה תהיה חצי מלאה וחצי ריקה. באופן זה נמנע מהנוזל בבקבוק לטפטף ישורת לתוך הפה, מה שתמיד קורה כשהתינוק מעורסל בחיקנו.

3. רצוי להשתמש בפטמה בעלת הזרימה האיטית ביותר.

4. יש לעשות מספר הפסקות יזומות של האכילה מהבקבוק. אצל תינוקות קטנים, מומלץ להציע הפסקות לנשימה, כאשר פיטמת הבקבוק מונחת בשסע שבין הפה והאף, כך שהתינוק יכול לאותת על רצונו להמשיך לאכול על ידי פתיחת הפה לרווחה ותפיסת הבקבוק.

ארבעת הכללים הללו גורמים לתינוק לחקות את צורת היניקה מן השד.

במחשבה מפוקחת ומודעת לאחר שעכשיו אנחנו יודעות שצורת האכילה הזו באה למנוע אכילת יתר ולחקות את היניקה מהשד, שהיא צורת האכילה הטבעית והנכונה עבור התינוק, האם האכלה הזו צריכה לתמוך רק בתינוקות יונקים?

התשובה היא לא.

כל תינוק יונק או שאוכל תמ"ל (ומעולם לא ינק) צריך לאכול מבקבוק באופן של האכלה תומכת הנקה, או בשמה השני האכלה קצובה.

זו הדרך הנכונה והטבעית ביותר להאכיל תינוק מבקבוק. לצורת אכילה זו יש מספר יתרונות:

1. למנוע אכילת יתר.

2. למנוע כאבי בטן כאשר תינוקות אוכלים כמות גדולה מידי של אוכל בזמן קצר מידי ואימהות רבות טועות וחושבות שמדובר בגזים.

3. לתת לגוף להבין וללמוד את מנגנוני רעב ושובע באופן טבעי. כאשר תינוק יונק מהשד, משך ההנקה וקצב השחרור.

החלב מותאם לפיתוח מנגנון שובע עצמי. מכיוון שזה לא המקרה בהאכלה מבקבוק, ההאכלה צריכה להיות איטית ולקחת יותר מעשרים דקות (משך הזמן שבו מתחילים לחוש שובע). לא כדאי לנסות לקצר את זמן הארוחה, משום שהדבר יפגע במנגנון השובע הטבעי ויכול לגרום לאי נוחות לתינוק בשל אכילת יתר.

4. למנוע מצב של החרבת הנקה בעקבות אכילה "קלה" מבקבוק.

לירון בוגץ, מדריכת הורים, יועצת שינה איכותית תומכת הנקה ותזונה לקטנטנים. לפרטים נוספים לחצו כאן.