גם הילד שלך מעלה חום?
כשאני הייתי ילדה היה עולה לי החום לבד. הילדים של היום, לעומת זאת, כל כך מוכשרים, שגם חום הם יודעים "לעלות" לבד.
בלי לחשוב על זה יותר מדי, המילים שאנו בוחרות להשתמש בהן מכתיבות את נקודת ההשקפה שלנו ומשפיעות על הדרך בה אנו מפרשות את המציאות. איך שאנחנו בוחרות לנסח את הדברים ולראות אותם גם ישפיע על איך אנחנו בוחרות להגיב אליהם.
ואז, אם התינוק העלה חום, הוא הגורם לכך, כלומר בגללו עכשיו יש לו חום, בגללו עכשיו אנחנו צריכות לקום כל הלילה ובגללו מחר שוב נצטרך להיעדר מהעבודה. נשמע מזעזע? לא הגיוני? הרי ברור שאנחנו לא באמת חושבות כך ולא מאשימות את התינוק בכך שהוא חולה, נכון?
אבל בואו נדבר על אוכל: קמת בבוקר, אמנם עדיין היה חושך בחוץ, אבל נקרא לזה בכל זאת בוקר. את מתה מעייפות אבל בכל זאת הכנת מחית לקטנצ'יק, גזר או בטטה או משהו אחר. קילפת, אידית, ריסקת. הושבת אותו על כסא האוכל, שמת סינר ו- ביס ראשון, את מקרבת את הכפית אל פי התינוק, הוא טועם ומעווה את פניו או יורק את הכל עליך. כן, כן, בדיוק כמו שהוא עשה אתמול, ואת מניחה את הכפית בייאוש ועייפות. למה הוא עושה לי את זה? למה הוא לא אוכל לי?
כל כך הרבה פעמים שמעתי את המילים האלו. הוא אוכל לי/הוא לא אוכל לי, הוא עושה לי טובה שהוא מכניס לפה משהו. הוא לוקח לי בקבוק, הוא לא לוקח לי בקבוק. אני לא מורה ללשון ולא ממש מעניין אותי התחביר הנכון של המשפט. אבל כן, יש משהו מאוד לא נכון במשפטים האלו. והוא כולו במילה אחת. לי.
הילדים שלנו לא אוכלים בשבילנו, הם אוכלים למען עצמם. הם לא עושים לנו טובה כשהם אוכלים או לא אוכלים. יש מגוון סיבות לכך שהם לא אוכלים אבל כדי שלא נגיע למצב שהם באמת לא אוכלים בגללנו או אוכלים למעננו, צריך קודם כל ל-ש-ח-ר-ר, לא לקחת את הדברים אישית. לזכור שהם לא עושים לנו דווקא, זה לא שהוא לא אוהב אותך, או לא מעריך את זה שהקרבת את השינה שלך כדי להכין לו לאכול, אני בטוחה שאם הוא היה יודע הוא היה אומר לך תודה, אבל כרגע כשאת רואה שהוא לא רוצה לאכול, אל תעלבי, תכעסי או תהיי מתוסכלת. זכותו שיהיו לו רצונות משלו, העדפות משלו וזכותו להחליט כמה מתוך המזון שאת מציעה לו הוא רוצה לאכול. זה יכול להיות ביס, קערה שלמה או כלום.
חשוב שנכבד את תגובתו לאוכל. כך אנחנו מראות לתינוק שאנו רואות אותו ואת הצרכים והרצונות שלו. קשובות אליו ומבינות אותו.
ככל שנאפשר לו להתנסות עם האוכל, נקבל בהבנה גם את הסירוב, כך הוא ירגיש יותר בטוח לנסות דברים חדשים. כי הוא יודע שגם אם ינסה ולא ירצה יותר, לא יכריחו אותו. הוא לא מאכזב אף אחד בכך שלא אהב מאכל זה או אחר, או פשוט בכך שלא היה רעב.
מעכשיו במקום לומר "הוא לא אוכל לי בננה" נסי לומר "הוא לא רצה את הבננה, היום".
שירה לוי היא דיאטנית לאמהות, תינוקות וילדים. לפרטים נוספים וקביעת פגישה לחצו כאן. ביום שני, 26.10.15 בשעה 10:00 תתקיים ההרצאה "לאכול נכון מהביס הראשון" של שירה לוי בחורב 14, חיפה
כתבות נוספות של שירה לוי:
מעבר למוצקים: לא רק גזר, בטטה וקישוא
ארטישוק ירושלמי כבר נתתם לתינוק?
14 טיפים לשמירה על תזונה נכונה, שפיות ושעות שינה
אהבת? אז תעשי לייק, מה אכפת לך?
