בחופשת לידה הזמן עוצר מלכת. ההנקה המתמשכת וההרדמה שמרגישה כמו נצח נצחים. 10 דקות עוברות כמו חיים שלמים, בעוד ששלוש שעות יכולות לחמוק מבעד לאצבעות (גם, ובעיקר, כשהילד ישן). השעון בכלל לא משחק תפקיד. יש אור ויש חושך. כמו בימי קדם. למעשה, זה מעין עולם מקביל, עולם בתוך עולם ואנחנו כאימהות נמצאות בשניהם (למישהי היה חסר איזה תירוץ לעייפות?).

יש לופ מתמיד של אינסטינקטים בסיסיים. אוכל. שינה. היגיינה. וסלפי. (אחרת איך העולם החיצון ידע שאנחנו קיימים?) פייסבוק מספק חלון הצצה ובן הזוג שמידי יום יוצא ובא נותן לנו עדות חיה.

אנחנו מתבוננות בעולם ההוא, אשר כמנהגו נוהג. הקצב שונה, המושגים, השפה. הדברים שמרגשים, העניינים שחשובים, הם פשוט מאד אחרים.

בחופשת לידה מתעצמת גם ההבנה שדברים סותרים יכולים להתקיים באותה עת ובאותה עונה. את יכולה פתאום להיות הכי שמחה שיש וגם להיות נורא עצובה. העצב לא מפריע ולא פוגע בכלל בשמחה. להיות בשיא שלך כשאת בשפל המדרגה. ולקנא קנאה עזה כשהוא יוצא מהדלת והולך, מבלי לרצות באמת להתחלף.

חלקינו אף מצליחות לבצע גיחות אל העולם המקביל.

אל תטעו! הטיול היומי לגינה, בו אנו פוגשות אימהות אחרות בחופשת לידה, לא באמת נחשב. הוא רק גורם לנו להתחפר עמוק יותר בתוך הבייבילנד שלנו. אותו כנ"ל לגבי ביקור בבית מרקחת או סיבוב קניות שמתחיל ונגמר ברשת תינוקות זו או אחרת.

כשאנחנו יוצאות לבראנצ' עם הבנות או לקולנוע עם חברה, אפילו כשאנחנו קובעות לקפה עם השכנה ובטח אם התפרענו ויצאנו לבר והשתכרנו מכוס יין בודדה – אח, איזו הרגשה טובה זאת!

להניח רגע את המושכות. להתלבש. להתאפר. להביט במראה. לצאת. לנשום. לבקר בעולם שפעם היה עולמנו. לאוורר את התסכול. לקבל פרספקטיבה. לנוח וליהנות.

דבר כזה מתאפשר הודות לבן זוג/ שותף/סבתא משקיענית/מטפלת אמינה. אבל לא פחות הודות להבנה שאנחנו צריכות את זה. ולא, לא בכדי להיות אימהות טובות יותר (א. אנחנו אמהות טובות גם ככה. ב. לא הכל חייב להיות קשור רק לאימהות שאנחנו). אנחנו צריכות את זה כי אנחנו חייבות את זה!

היכולת להתנתק רגע מהעולם הזה שהוא כל עולמנו היא לא קלה. בטח ובטח כשאנחנו כל כך עייפות ולמי בכלל יש כוח לצאת? ויודעות היטב שאין לנו תחליף ואף אחד, אחראי ומסור ככל שיהיה, לא יעשה את הדברים בדיוק כמונו. ועדיין, זה שווה את זה. וגם זו רק גיחה. ואנחנו במרחק נגיעה.

שירלי טמיר היא אמא של גילי בן העשרה חודשים, וגם כותבת חדשה באתר שאנחנו אוהבות וממליצות לכן לעקוב אחריה ממש פה.

כתבות נוספות של שירלי טמיר:
איזו מן אמא אני רוצה להיות?

אהבת? אז תעשי לייק, מה אכפת לך?