חודשי ההריון הם תקופה עמוסה בבדיקות ובהמלצות רפואיות. אבל גם אחרי הלידה מומלץ להגיע למפגש מעקב במרפאה, לוודא איך מתאוששים הגוף והנפש מחוויית הלידה, ולזהות בזמן נקודות בהן נדרשת עזרה. הרופאה אליה מומלץ לפנות היא זו שבצעה את מעקב ההריון, כשנהוג להגיע לבדיקה כ-6-8 שבועות לאחר הלידה. תקופה זו נקראת "משכב לידה", ובמהלכה הגוף מסתגל לשינויים שלאחר ההריון. בשבועות אלה אמור להסתיים הדימום שלאחר הלידה (שנקרא "לוכיה"), רקמת השד עוברת שינויים (גם אצל נשים שלא מניקות, ובטח אצל נשים מניקות), פעולות המעיים משתנות ועוד.

אז למה לצפות במהלך המפגש אצל הרופאה ומה מומלץ להעלות בשיחה עמה? הנה כמה נקודות חשובות:

• סביר שבמהלך הביקור במרפאה תתבקשי להישקל, לחץ הדם יימדד, ויתכן ותתבקשי לבצע בדיקת שתן כדי לוודא שאין בעיות הדורשות התייחסות. לעתים תוצע לך גם בדיקת דם כדי לבדוק אם ישנה אנמיה לאחר הלידה.

• במידה ועברת ניתוח קיסרי או תפרים בשל קרע/חיתוך הפרינאום ("אפיזיוטומי"), הרופאה תבדוק את מגמת ההחלמה, ותציע טיפול מתאים אם צריך. מי שעברה ניתוח קיסרי לרוב מתבקשת להגיע לבדיקה עוד לפני שחלפו 6 שבועות מהניתוח.

• ספרי לרופאה אם את מרגישה שאינך שולטת במתן שתן, גזים או צואה. הללו יכולים להיות קשורים לפגיעה בעצבים או בשרירים באיזור האגן, לזיהומים ולדלקות, או לחולשה/צניחה של רצפת האגן.

• גם עצירות היא בעיה שכיחה לאחר לידה, ואפילו יכולה לגרום בעצמה לחולשת רצפת אגן, לטחורים ולפיסורות בגלל הצורך להתאמץ. טיפול מוקדם בעצירות יכול למנוע הרבה סיבוכים ואי נוחות.

• בקשי מהרופאה להציע תרגילים או פיזיותרפיה לחיזוק רצפת האגן. מדובר באימון קצר ופשוט יחסית, שלא דורש מכשירים או מיומנות, ויכול לשמור על רצפת אגן חזקה להמשך החיים, וגם ללידות הבאות אם את מתכננת כאלה.

• נשים רבות חוות שינויים במרקם השד, עם או בלי קשר להנקה. רבים מהשינויים הללו הם נורמליים ולא מחייבים התערבות במידה ואינם מציקים לך.• אם את חשה שמשהו אינו כשורה בשדיים או סביבם, יש לבדוק זאת. כאב ואדמומיות יכולים להגרם מדלקת בשד (מסטיטיס) שניתן לטפל בה, וישנם פתרונות שונים גם לגודש ולסדקים בפטמה.

• במידה וחשת בגוש חשוד, ניתן לבצע בדיקת שד גם במהלך תקופת הנקה, למרות שהבדיקה תהיה פחות מדויקת. רצוי לבצע את הבדיקה לאחר ריקון השד בשאיבה או בהנקה, ואם הכל ימצא תקין, להגיע למעקב נוסף לאחר שסיימת להניק.

• יתכן ונושא יחסי המין יעלה בשיחה, ואם לא יעלה, את יכולה להעלותו בעצמך. עקרונית, יחסי מין נחשבים בטוחים בתום תקופת משכב הלידה, אלא אם יש סיבה ספציפית שבגללה הונחית אחרת. למרות זאת, אין צורך להרגיש לחץ לחזור לפעילות מינית כל עוד את לא מרגישה מוכנה. לכל אשה הקצב שלה, וזה לגיטימי לחלוטין גם לתקופות ארוכות הרבה יותר. במידה ואת כן מקיימת מגע מיני, חשוב לעדכן אם הוא מלווה בכאב או בדימום, כיוון שלעתים הם מצריכים בדיקה.

• נושא נוסף הוא אמצעי מניעה. ישנם אמצעי מניעה רבים המתאימים לנשים לאחר לידה, כולל אמצעים שלא פוגעים בהנקה, במידה ואת מניקה. אם את מעוניינת באמצעי מניעה כלשהו, שאלי את הרופאה על האפשרויות – גלולות (כולל גלולות למניקות), התקן תוך רחמי, קונדום ועוד.

• בהקשר זה חשוב לציין שהנקה אכן מונעת הריון במידה מסוימת, אבל לא מדובר בשיטה "הרמטית", ונשים רבות כבר הרו בזמן שהניקו. אגב, גם אם טרם קיבלת וסת לאחר הלידה, ביוץ, הפריה והריון נוסף עדיין יכולים להתרחש.

• יתכן והרופאה או האחות תשאל לגבי מצב רוחך. מחקרים מראים כי לפחות 10% מהנשים חוות דכאון שלאחר לידה, בדרגות חומרה שונות, כך שמדובר במצב שכיח ומוכר. ניתן לקבל עזרה ותמיכה, ואינך חייבת להתמודד לבד עם המחשבות והדאגות.

• במפגש אצל הרופאה, או בטיפת חלב, יתכן ותישאלי לגבי אלימות במשפחה. כמעט כל הנשים נשאלות על כך, כיוון ש-30% ממקרי האלימות במשפחה מופיעים לראשונה סביב הריון ולידה. אם חווית אלימות, או שאת חווה כזו כעת, ניתן לקבל תמיכה וסיוע. הרבה מגורמי הסיוע הם רגישים ודיסקרטיים, וינסו לעזור מבלי לבצע צעדים כנגד רצונך.

ד"ר ליאור ברוך היא רופאה וכותבת הבלוג לבריאותה, בלוג הרפואה הפמיניסטי הראשון.