מכירים את הקטע הזה שיוצאים לטיול מלאי אנרגיה, מרגישים ההורים הכי טובים ומשקיעים בעולם ובאמצע הטיול אנחנו מתחרטים שיצאנו מהבית?!

כן, זה קורה גם להורים הטובים ביותר.

זה מתחיל בכך שיוצאים לטיול, בין אם מדובר בלונה פארק, גן חיות, מסלול בטבע או סתם אופניים בפארק. הקטנים שלנו מתלהבים (גם הגדולים), מלאי אנרגיות, מכינים את סלסלת הפיקניק, מתארגנים, מעמיסים את האוטו לעייפה ויוצאים.

מגיעים ליעד וכולנו מתרגשים ומתחילים את הפעילות. כעבור שעה, לעיתים פחות, הילדים שלנו מתעייפים ומתחילים הקיטורים. בתגובה, אנחנו ההורים מתחילים להתרגז, מתאכזבים, מתבאסים. לעתים מתחילים באיומים דוגמת "זו הפעם האחרונה שאנחנו נלך" , "רצינו בקיץ לקחת אתכם….. ועכשיו לא ניקח" או "אם אתה רוצה שנלך ל….. אז תמשיך בלי לקטר…", בדרך כלל ללא כל תוצאות.

ובסופו של יום, אחרי התחלה כל כך טובה וכל הציפיות ליום נהדר, אנחנו חוזרים מפורקים ומותשים, לאחר שסחבנו את האופניים של הילדים ביד כל הדרך.

סיוט!!!! איך מונעים את זה?!

תיאום ציפיות
בשלב הראשון, הכי חשוב שאנחנו ההורים נבין שזה מצב שעלול לקרות. הקטנטנים וגם הגדולים, עם כל הרצון הטוב שלנו ושלהם, לא תמיד יודעים למה לצפות, ואפילו כשכן – לא תמיד היכולות שלהם עומדות להם למשך כל הטיול. אז מה אפשר לעשות כדי להקטין את הסיכון לסיים את היום הזה באקורדים צורמים? אלה ההמלצות שלי:

1. נתחיל מהשינה (בכל זאת, יועצת שינה) –ערב לפני הפעילות, אפילו שזה חופש, חשוב לדאוג שהילדים ילכו לישון בשעה סבירה ואף מוקדמת מהרגיל. הילדים זקוקים לשעות השינה האלה, והכי חשוב שלפעילות ארוכה יהיו מלאי אנרגיות ולא עייפים מראש.

2.      שבו בבית לפני הטיול והסבירו לילדים מה הולך להיות – ספרו על החוויה, אבל גם על רמת הקושי. תכינו אותם. אם זה אופניים, להסביר שזה מסלול ארוך ואם מתעייפים באמצע – אפשר לעשות הפסקה אבל בסיומה נצטרך להמשיך לרכב על האופניים כי אין מי שייסחב במקומנו. לוודא שהילדים שמעו, ולשאול מה הם חושבים על התוכנית. הכל במטרה לבדוק שהילדים הבינו את מסגרת הטיול, ואת החלק שלהם בו.

כנ"ל אם מדובר במסלול הליכה – אם מדובר במסלול שמשלב מים להסביר שנרטב, נלך במים, זה כיף וקצת קר וכשנגיע לאוטו נחליף בגדים.

3.      כשמגיעים לפעילות, לפני היציאה מהאוטו לחזור על ה"תדרוך", מה הולך להיות ואפילו לשאול את הילד מה הוא חושב שיכול לעזור לו במהלך הטיול, ואם הוא רוצה שניקח פריט כלשהו שחשוב לו?

4.      תמיד להכין את הילדים לתרחיש הגרוע ביותר שיכול לקרות בטיול. ולא, אין זה אומר שאתם שליליים, או מרפים את ידיהם של ילדיכם לקראת הטיול. אתם בסך הכל מתאמים ציפיות, משתפים במקסימום מידע ומפחיתים את הסיכויים להפתעות שליליות (עבור הילדים) ושינוי אווירת הטיול לדינמיקה של קיטורים, איומים ובאסה כוללת.

ילדים פחות סבלניים מאתנו וכשהם עוברים הכנה מתאימה קל להם יותר

וגם אם למרות הכל יהיה קשה בדרך–
תנו חיבוק חזק,
תפרגנו להם על המאמץ,
תבינו שבאמת קשה להם, הם לא "עושים דווקא",
תנוחו,
תזכירו לילדים את ההכנה שערכתם טרם היציאה לטיול,
ותנו להם טווח סיום. זה תמיד עוזר.

והכי חשוב תהנו, תחייכו, תהיו סבלניים – והסבלנות תדבק גם בילדים.

חג שמח וחופשה מהנה!

שמרית דוד היא יועצת מומחית למשפחה ולשינה. לפרטים נוספים ויצירת קשר לחצו כאן.