"ככה נראים 24 שעות של פוסט פארטום. עור לעור, חיתולים למבוגרים. סיפוק גדול. הגוף שלי מרגיש כאילו רץ ריצת מרתון והלב שלי פתוח לרווחה מהמסע של אתמול. לידה פותחת אותנו כמו שרעידת אדמה פותחת את כדור הארץ, ואני עדיין כואבת ושברירית. אני מרגישה חשופה. אמוציונלית. שונה. אני מרגישה שאני נעה בגלים על פני האוקינוס ושטה בין אושר, הכרת תודה, מלנכוליה ויגון. לפני 23 שעות החזקתי חיים ולפני 24 שעות הכל בי געש ופרץ כשנתתי לחיים לצאת מתוכי אל תוך ידיי המחכות. הריקנות ברחם שלי מתנגשת בכבדות במציאות, אבל אז הקול הבוכה של החיים הקטנים האלה מחפשים את החזה שלי ואני שוב מרגישה שלמה. אני עדיין מעכלת את השינוי המדהים שכל המשפחה שלי עברה ואני מלאת כבוד לכוחות הגדולים של נשים ואימהות. הדבר הזה והזמן הזה לא דומה לשום דבר אחר".

כך אומרת אריקה אנדרווס בסטטוס שהצליח לרגש יותר מ150 אלף איש. לסטטוס מלווה תמונה שלה כשהיא לובשת חיתול של מובגרים ומחזיקה את התינוק שלה שרק נולד במנשא בד תוך כדי שהיא מניקה אותו.

תמונת הסלפי הכל כך אמיתית הזו היא לא תמונת אחרי לידה שגרתית, או יותר נכון לא כזו שחושפים בציבור. בדרך כלל בתמונות מהסוג הזה נהוג לצלם את התינוק בעריסת בית החולים, לפעמים כפות רגליים ומקסימום את ההורים ליד התינוק החדש. אבל אף פעם לא נחשף דם, בטח לא חיתולים למובגרים וכזו כנות. לא פלא שהסטטוס הזה הצליח לגעת כל כך עמוק בהרבה אנשים.