התינוק אינו יוצר קשר עין בחודשים הראשונים? סימן אזהרה! הפסיכולוג ההתפתחותי עמית דהרי על חשיבות איתור ילדים עם קשיים התפתחותיים כבר בגיל הרך
הפעם הראשונה ששמו את הילדה שלי על סרגל ובדקו אם היא מתפתחת בהתאם לנורמה הייתה במהלך תקופת ההיריון. הלב שלה רק התחיל לפעום ובקושי הצלחתי לראות את הידיים והרגליים שלה. מאז, אינספור מעקבים ומדידות וחרדות שמתלוות.
המעקב במהלך ההיריון ואחר כך בשנים הראשונות לחיי הילדים מקורו בחשיבות הרבה שיש לשנים הראשונות על המשך ההתפתחות של הילד. ככל שאיחור התפתחותי מאותר מוקדם יותר, כך יש סיכוי רב יותר שהילד יצליח לצמצם ואף להדביק את הפער בעקבות התערבות טיפולית מתאימה.
הכתבה פורסמה במקור במגזין הורים וילדים. לקבלת גיליון היכרות של המגזין לחצו כאן. לעמוד הפייסבוק של הורים וילדים לחצו כאן.
בשנים הראשונות המוח גמיש דיו והשינויים האפשריים בעקבות התערבות מתאימה גדולים. כמו כן, בגילים הצעירים שבהם האישיות מתעצבת, יש לאיחורים ההתפתחותיים השלכות גם על הדימוי העצמי ועל היחסים עם ילדים אחרים, שיכולים להוביל לקשיים שלא היו שם מלכתחילה ומופיעים בעקבות הקושי של הילד לתפקד בהתאם לנורמה של בני גילו.
מחקרים מצביעים על היכולת של התערבות מוקדמת למנוע השלכות לטווח ארוך, לדוגמה הצטברות והחמרה של הקשיים הקיימים, מניעת הופעתם של קשיים רגשיים והתנהגותיים חדשים הנלווים לקושי ההתפתחותי הראשוני וסיוע לממש יכולות שלא בהכרח היו באות לידי ביטוי באופן ספונטני.
גם ברמת המדיניות הלאומית יש חשיבות לאיתור ולטיפול מוקדמים בקשיי התפתחות, היות שצמצום הפערים בעקבות האיתור והטיפול מאפשר חיסכון כלכלי במשאבים המופנים לטיפול בבעיות התפתחותיות בגילים מאוחרים יותר וצמצום ההשקעה הציבורית במסגרות חינוך מיוחד וכו'. גם בניסיון לצמצם פערים בין קבוצות שונות באוכלוסייה יש חשיבות להתערבות מוקדמת. ניסיונות רבים לסגירת פערים בין קבוצות שונות באוכלוסייה בגילי בית ספר לא הצליחו, כשחלק מהסיבות לכישלון הן מפני שהפערים ביכולת הלמידה של ילדים משכבות סוציו-כלכליות שונות נוצרים כבר בגיל מוקדם מאוד (עד גיל שלוש) והם משפיעים על הפוטנציאל של ילדים ללמוד ולהתמודד עם אתגרי חשיבה ופתרון בעיות בתחומים שונים.
מחקר של הבנק העולמי הראה כי השקעה של דולר אחד בגיל הרך חוסכת 7 דולרים בהשקעה בגילים מאוחרים יותר בעתיד. לכן לא מפתיע כי קיימת מגמה בשנים האחרונות להקצות משאבים רבים בגיל הרך לאיתור והתערבות מוקדמים. תוכניות התערבות שמנסות לאתר ילדים עם קשיים התפתחותיים מתחילות במקומות מסוימים כבר בגילי מעון.
חשוב להבהיר כי מטרת המעקב והאיתור בגיל הרך אינה לייצר ילדים בעלי אותן תכונות ויכולות דומות אלא לאתר ילדים שמגלים קושי ממשי בתחומי השפה, התקשורת, המוטוריקה, הקוגניציה, הרגש והיחסים החברתיים. כמו כן, יש לזכור כי ההישגים ההתפתחותיים המצופים שונים בכל גיל, ולכן עבור כל גיל הקריטריונים שאיתם נשווה את הילד ישתנו. בנוסף, טווח הנורמה בגיל הרך רחב ביותר, ותהליכי ההתפתחות מאוד משתנים ותלויים במרכיבים סביבתיים וביולוגיים שונים. לכן נדרשת זהירות וחשיבה מעמיקה כדי להבחין בין קשיים בהתפתחות ובין אפיונים התפתחותיים. עובדה זו מחייבת היכרות מעמיקה ומתמשכת עם הילד, וחשיבה משותפת של הורי הילד, המטפלת במסגרת החינוכית ואנשי התחום ההתפתחותי.
אף שילדים שונים במידה ניכרת בגילים שבהם הם מגיעים לציוני הדרך העיקריים בהתפתחותם, וכן בדרך שבה הם רוכשים את המיומנויות השונות, לעתים מתעורר אצלנו החשש שמא ילדנו אינו מתפתח בהתאם למצופה. לעתים החשש מתעורר בעקבות אמירה של הגננת או האחות בטיפת חלב, לעתים בעקבות צפייה בתוכנית טלוויזיה (כדוגמת "פלפלים צהובים") או מבט חטוף בגן המשחקים השכונתי.
להלן מספר קטן מאוד של דוגמאות שיכולות להעיד על מצב שבו צריך לפנות להערכה התפתחותית מסודרת:
– אם התינוק בחודשים הראשונים אינו יוצר קשר עין ואינו מגיב לצלילים או רעש
– אם הוא אינו מתחיל לומר מילים ראשונות עד גיל שנה וחצי ולצרף שתי מילים זו לזו לקראת גיל שנתיים.
– אם בגיל שנתיים וחצי עדיין אין שימוש במשפטים פשוטים.
– אם נראה קושי בהבנה של הוראות או שאלות פשוטות.
– אם הוא אינו הולך עד גיל שנה וחצי.
– אם הוא נרתע מחיבוק וממגע.
– ואם אינו משתמש בתקשורת לא מילולית (כגון הצבעה).
נכתב על ידי עמית דהרי, פסיכולוג התפתחותי מומחה, חלק מהצוות המקצועי שמלווה את ילדי העמותה לגיל הרך בחבל מודיעין
