יש המון דברים שצריך לעשות לקראת ואחרי הלידה. אחד החשובים בהם הוא קורס החייאת תינוקות.
עצם השם של הקורס כבר מרתיע לפעמים. יש איזה פחד גדול כל כך סביב הנושא הזה, וזה לא מפתיע כמובן. העניין הוא שקורס החייאת תינוקות זה קצת כמו ביטוח – חייבים לעשות אותו והלוואי ולעולם לא נצטרך אותו. אבל אם חלילה נצטרך אותו אחרי שלא הספקנו לעשות אותו, זה כבר יהיה מאוחר מדי. בנוסף, אם אתם אחרי לידה, לכו תמצאו עכשיו 4 שעות רצופות ששניכם יכולים להיות בלי התינוק. מאתגר משהו. אז דמיינו שקורס כזה יגיע אליכם עד הבית, יתן לכם את מלוא תשומת הלב כך שלא יהיו לכם תירוצים. נשמע מעניין?
הכירו את נגה פיטלסון, פארמדיקית ותיקה ומנוסה, אשר מגיעה אליכם עד הבית ומעבירה לכם קורס החייאת תינוקות ממוקד ביותר.
"סיימתי את לימודי התואר הראשון ברפואת חירום בשנת 2006. התואר הוא אקדמי עם תעודת פראמדיק. עבדתי כפראמדיקית מעל 7 שנים ומאז אני מתנדבת במד"א, מתוך אהבה למקצוע ומתוך צורך אישי לשמירה על כשירות. במהלך עבודתי במד"א הייתי אחראית גם על חניכה והדרכה של פראמדיקים סטודנטים בשלבים הפרקטיים של ההסכמה שלהם".
מה הקושי הכי גדול של הורים בקורס החייאת תינוקות?
"הורים רבים מתרגלים את ההחייאה ואז עולה השאלה הקריטית ביותר (ואמיתית ביותר) 'כשאני מתרגל זה מצויין, איך אצליח לבצע זאת על הילד שלי אם חלילה יקרה משהו?' אז התשובה היא לא פשוטה, קשה להפריד רגש, ובמקצוע שלי זה משהו שלמדתי לעשות בצורה מצויינת. לעשות מתוך מקום של הצלת חיים ויעילות, לגבי תחושות ורגשות – אתה נותן להם לצוף רק אחרי. בשביל זה, הפעולות מגיעות בפורמט קבוע וברור. פרוטוקול, כזה שאין בו ימינה ושמאלה. צריך לבצע אותן כמו תוכי, באוטומט, מבלי לחשוב, ותרגול נכון (גם בהדרכה עצמה, אבל אפילו לשנן דברים בהמשך וללמוד את סדר הדברים), יובילו לביצוע הדברים בצורה אוטומטית".
האם בבמדינות אחרות עוברים קורס החייאת תינוקות מיד אחרי הלידה בבית החולים?
"ישנן מדינות שההדרכה היא חובה בשחרור מבית החולים, חלק מהמדינות בארה"ב למשל".
האם את מרגישה שבארץ יש מספיק מודעת לרפואת חירום בכלל ובפרט במקרה של תינוקות?
"המודעות היום הולכת ועולה, גם בארץ. אין לי נתונים סטטיסטיים לתת לך, אבל יחד עם כך שהמודעות עולה, אנחנו עדיין במקום יחסית נמוך לגבי זה בעולם המערבי.
"הרבה אנשים מסתכלים מהצד על מקרים של אחרים, מזדעזעים ושוכחים מזה לאחר מספר ימים. החשיבה ש'לי זה לא יקרה' חזקה מאוד במקרה הזה. הרבה חושבים שהם יוצרים סביבה בטוחה לילד אבל אף אחד מאיתנו לא מושלם, ולעיתים קורה שיש ענב שלא חתכנו טוב, או גולה שהילד מצא, או מקרים אחרים שאין לנו שליטה עליהם והם רפואיים נטו.
"דוגמאות למצבי חירום שצריך לדעת מה לעשות או איך לעשות לא חסרים. דוגמה שכיחה לכך היא פרכוסים, שהם מצב נוירולוגי, ובמרבית המקרים אצל ילדים, נובע מעליה משמעותית של חום. אנחנו לא יכולים מראש לדעת איזה ילד יהיה רגיש לזה יותר ואיזה פחות, התגובה היא לעליה הקיצונית ולא בהכרח למספר שאנחנו רואים על המדחום. יהיה ילד שלא יקרה לו כלום והשני יפרכס. גם במקרה כזה, חשוב לדעת איך להגיב, איך להבדיל בין המקרים (פרכוסי חום ופרכוסים ממקור אחר).
האם ניתן בכלל ללמוד משהו בשעתיים?
"בהחלט, אבל חשוב לבצע רענון. היום נהוג כל כשנה לבצע רענון, זה זמן שהוא סביר".
לפרטים נוספים וליצירת קשר עם נגה לחצו כאן.
