הילד הראשון שלי התנהל מרגע הלידה ועד היום (לטוב ולרע) כמו שעון שוויצרי שיועצות ובעלות דעה שונות ורבות היו גאות בו. עבר לחדר משלו בגיל ארבעה חודשים, וישן לילה שלם (19:00-07:00) מגיל חמישה חודשים ועד היום. הבן הצעיר (שנה וחצי) הוא שיעור באמהות, בהורות, בפתיחות. הוא עדיין ישן איתנו במיטונת הצמודה, ומלילה ללילה נראה שהוא רק ממלא יותר שטח במזרון הזוגי. הוא מתנה לאשת המקצוע שבי ואתגר גדול לאמא שאני.

חוויית ההורות הראשונית היא חוויה חד פעמית. הנוכחות שלנו במהלכה חשובה לאין שיעור. רבים מוצאים עצמם מבינים את חוויית ההורות, את התחושות והרגשות הראשוניים רק בחשיבה לאחור. הקשיים, המתחים והשאלות הרבות מול התינוק החדש גורמים לנו לעתים להיות מנותקים מהחוויה. הדחיפה למצוינות, ההשוואה התמידית והרצון להרגיש שהתינוק שלנו מתפתח "כראוי", גורמים לקצב החיים הקדחתני להשתלט על הרגעים הקטנים והמרגשים, על ההתקדמות ההדרגתית, הטבעית והקסומה שנגלית לפנינו במהלך כל רגע ורגע.

חשוב לעצור ולבדוק עם עצמנו מהי הדרך בה אנו רוצים לגדל את התינוק, מה היא תפיסת עולמנו, מה הציפייה שלנו מעצמנו, מבן הזוג, מבני המשפחה ומהחברים מסביב.

לתקופת ההריון ולחוויית הלידה השפעה משמעותית על התינוק בתקופה הראשונה לחייו. חשוב לקחת את התקופה הזו כבעלת ערך כשמדברים על צורך מסויים. כשאתם ניצבים מול קושי או צורך, אם בגיל שבוע ואם בגיל שנה, אני מזמינה אתכם לבדוק מהיכן נובע הקושי ומה המענה שמתאים לתינוק הפרטי שלכם. השאירו את קולות הרקע בחוץ. לעתים ההתבוננות מהצד ופנימה תגלה את התשובה.

נדמה תמיד שהתמונה של אחרי מאוד ברורה: הרי תינוקות פשוט ישנים ואוכלים (ככה לימדו אותנו לא?).
כמו חוויות מבגרות אחרות בחיים גם כאן לעתים מתנפצת לה אשליה. יש תינוקות שזקוקים לעוד רגע, המעבר לא פשוט עבורם, החוויה הראשונית היתה לא פשוטה להם. אולי הם נושאים עמם קושי משלב ההריון ועכשיו זקוקים למענה שלכם עליו.

אם היה לך הריון קשה, פיזית או רגשית,
אם חוויתם התערבות רפואית בלידה או מיד אחריה,
אם הלידה היתה ארוכה במיוחד או קצרה במיוחד,
אם בחזרה הביתה היה מתח או קושי מיוחד,
אם ההיקשרות לוקחת יותר זמן ממה שדמיינתם,
אלו רק חלק מהדוגמאות למצבים שיכולים להביא לבכי מרובה, חוסר שקט, קושי עם מעברים, שינה (כמובן) והסתגלות לעולם.

עם או בלי קושי מיוחד, הציפייה שלנו מהקטנים לצאת לעולם ולהיות רגועים ושלווים היא ציפייה מוגזמת. עלינו להבין אותם ולהתאים את הסביבה לצורך שלהם בהגנה ובשקט פנימי. ההבנה הזו, תיטיב עם המצב, הקבלה תוביל למענה מדויק יותר ולהבנה של הקצב המתאים. ככל שההבנה תגיע בשלב מוקדם יותר, הבטחון וההתיחסות יהיו מתאימים, כך פחות היבטים יושפעו מהקושי ותגיע זרימה טובה יותר.

התאקלמות נעימה ורגועה, להורות ולעולם.

יעל לבנון היא מדריכה להורות קשובה, מלווה התפתחותית ומלווה נשים לאחר לידה, בעלת מרכז JIA | מרכז לנשים בגישה טבעית ברעננה. לפרטים נוספים ולהרשמה לסדנאות לחצי כאן.

אהבת? אז תעשי לייק, מה אכפת לך?

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
כך הלכה לה הפנטזיה של לידה טבעית
עד מאה ועשרים אהבתי אותך אתמול בבוקר
היוש, מי את ואיך נכנסת לי לציצי?
זו רק אני ושמירת ההריון שלי
10 עצות שאסור להקשיב להן אחרי הלידה