מאת: הורים וילדים
21.1.2015
כן ולא. אבל אם תמלאו את ההוראות הפשוטות הבאות, החתול עוד יהיה חברו הטוב ביותר של התינוק
לידה של תינוק חדש מלווה בחששות רבים. כולנו רוצים לספק סביבה מוגנת ובטוחה לעולל הקטן, ולכולנו ברור שבמקרה של תינוק עדיף לא לקחת סיכון. בנקודה הזו שאלות רבות מתעוררות בקרב הורים לגבי החתול הביתי – האם הוא מסוכן לתינוק? מה יקרה אם יקנא בתינוק? האם הוא יכול להעביר מחלות?
מתברר שחלק ניכר ממקרי נטישת חתולים מתבצעים בתקופת ההיריון. כדי להבין אם החששות מוצדקים שאלנו את המומחים, והתשובה חד משמעית – אין שום סיבה להוציא את החתול מהבית, אבל תמיד כדאי לנקוט כמה אמצעי זהירות.
"חשוב מאוד לראות את היתרונות שבחתול", מקדים ואומר ד”ר רפי קישון, מנהל המרפאה הווטרינרית הרב תחומית ברמת אביב, “ילדים שגדלים עם חיה נחשבים לבריאים יותר, המערכת החיסונית שלהם בריאה יותר וגם פסיכולוגיית התקשורת עם החיה עושה הרבה טוב. רבים מתייעצים איתי בשל החשש ממחלות ואני תמיד אומר: יש חיה אחת שמעבירה מחלות ויכולה להיות מסוכנת מאוד. מבין היונקים אפשר לזהות אותה בקלות כי היא הולכת על שניים. כל המחלות של בני אדם עוברות לבני אדם. כך שאם התינוק נמצא ליד בן אדם, בהחלט לא צריך לחשוש מההימצאות שלו ליד חתולים”.
הכתבה פורסמה במקור במגזין הורים וילדים. לקבלת גיליון היכרות של המגזין לחצו כאן. לעמוד הפייסבוק של הורים וילדים לחצו כאן.
לטפו פחות
אז מה בכל צריך לעשות כדי למזער נזקים? שאלנו את המומחים, והנה כל מה שחשוב לדעת:
כיצד מכינים את החתול לבואו של התינוק?
"חתולים הם יצורים של הרגל, בעיקר בסביבה האנושית שבה הם נאלצים מלכתחילה להתאמות ולהגבלות בטריטוריה מצומצמת ולא טבעית לגנטיקה שלהם", אומרת אפרת סימון, יועצת להתנהגות חיות מחמד. "לכן, כשמשהו מהותי משתנה – ודאי דייר קבע חדש בבית – האיזון העדין בין הגוף לנפש שלהם עלול להתערער והדבר יתבטא בדרכים שונות שרובן קשורות בסטרס: קולניות יתר, עשיית צרכים מחוץ לארגז החול, ניתוק מגע והסתתרות, השתוללות והיפראקטיביות ולעתים בריחה מהבית. התופעה שהכי מפחידה הורים טריים היא כמובן תקיפת התינוק, ואף שזו התופעה הנדירה ביותר, יש להביאה בחשבון בעיקר בשבועות הראשונים ולהשגיח".
כדי להפחית את עוצמת השינוי בטריטוריה ממליצה סימון להרגיל את החתול לפני הגעת התינוק, ורצוי כחודש לפני, בכמה אופנים:
1. הרגילו מראש לפחות תשומת לב: "הרעיון הוא להפחית מעט את משך ההשקעה בליטופים ובמשחק אבל לפצות על ההפחתה הזו בכך שתהפכו את זמני ההשקעה בחתול לקבועים ולכן צפויים עבורו. הרעיון המרכזי הוא שתשומת לב צפויה מראש היא מרגיעה אף על פי שהופחתה. הכי טוב וקל זה להחליט על שעה קבועה ביום של ליטופים ומשחק, כמו משחקי חכה, כדורים ולייזר, וכרבע שעה לאחר המשחק להאכיל אותו. בעיני החתול, משחק הוא ציד, וציד טוב מסתיים בארוחה. במילים אחרות, ותרו על הנטייה לתת תשומת לב מוגברת לפני הלידה כדי לפצות על מה שיהיה אחריה – הכינו את החתול לכך הרבה לפני כן".
2. התאימו את הסביבה: "כדאי מאוד שכלי המזון והמים וארגז הצרכים של החתול ימשיכו להיות באותו מקום – כאמור, חתולים אוהבים הרגל ושגרה. עם זאת, אם ארגז החול וכלי המזון והמים נמצאים כרגע במקום חשוף מדי או הומה מדי או קרוב מדי למעבר (במסדרון למשל), כדאי להעבירם למקום שקט יותר שהתינוק לא יגיע אליו גם כשיתחיל לזחול, וכמובן, להתחיל להרגיל את החתול לשינוי המקום חודש מראש. כמו כן אפשר לרכוש מתקני האכלה אוטומטיים, כאלה שמשחררים מזון לחתול בקערה בשעות קבועות. כאמור, קביעות ויציבות בגישה למשאבים הן שם המשחק".
3. הרגילו למגבלות כניסה לאזור או לחדר מסוימים: "סגרו את דלת חדר התינוק באופן קבוע או הציבו שער תינוקות גבוה יחסית בכניסה לחדר כחודש לפני הגעת התינוק. אפשר לרסס בספריי מיוחד שדוחה חתולים בפתח החדר (לא תמיד עובד אבל לפעמים כן) או להציב פחיות משקה עם כמה מטבעות בתוכן על המפתן, כך שהחתול יירתע מלהיכנס לחדר. אם בכל זאת תחליטו להשאיר את הדלת פתוחה ואת החדר נגיש לחתול – זה אפשרי ולעתים אפילו רצוי, אבל לשם כך רצוי לפנות ליועץ להנחיות נוספות. בכל מקרה, הוציאו לעת עתה כיסאות או רהיטים כלשהם שהחתול אוהב לרבוץ עליהם ונמצאים בחדר התינוק והניחו אותם מחוץ לחדר".
4. הרגילו מראש לריחות ולצלילים הקשורים בתינוק: "הכי פשוט וקל זה להניח חיתול – נקי, לפחות בהתחלה – ועדיף אפילו מרוח בקרם לתינוקות או שמפו וצעצועים של התינוק ליד קערת המזון של החתול, כדי שיתרגל אליהם במצב רגוע וחיובי. כמו כן השמיעו צלילים של תינוק בוכה (יוטיוב) בווליום נמוך בהתחלה וזרקו חטיפי חתולים שחתולכם אוהב תוך כדי שהצלילים מושמעים. בהדרגה תוכלו להגביר את הווליום – כל עוד החתול רגוע – ובו בזמן את כמות זריקת החטיפים ותדירותה. כך תבטיחו אסוציאציה חיובית של החתול עם צלילי הבכי. כנ”ל לגבי צלילי הצעצועים המצפצפים וכו'".
5. תנו לו את השקט שלו: "הניחו מתקני טיפוס ברחבי הבית והגדילו את מספר המדפים ומקומות הטיפוס והמסתור שלחתולכם תהיה גישה אליהם: ייתכן שירגיש צורך להיות מוגן יותר וסמוי מן העין כשהתינוק יגיע, בעיקר סביב ההמולה וריבוי המבקרים בימים הראשונים".
6. כשהתינוק בבית: "השאירו צנצנת סגורה עם החטיפים האהובים על החתול ליד הלול או הערסל או במקום שאתם מתכוונים לנענע את התינוק ובו הוא עתיד לשהות הכי הרבה. חתולים רגישים לנענוע וכנראה יתקרבו להסתקרן ולבדוק – זה בסדר גמור: אם החתול מתקרב בסקרנות לתינוק ומרחרח אותו בעדינות, מצוין. תנו לו לעשות זאת והיו שלווים. רצוי מאוד להימנע מלגרש או לנזוף בחתול כשהוא ליד התינוק אלא אם אתם משוכנעים לחלוטין בכוונותיו הרעות. נדיר אך אפשרי. אולטימטיבית – נסו לזרוק לחתול חטיף מהצנצנת שהכנתם מראש בכל פעם שאתם מנענעים את הערסל של התינוק, כדי ליצור התניה חיובית עם הנענוע ובו בזמן להשאיר את החתול במרחק בטוח".
7. סירוס/עיקור החתול: "הפחתת הורמוני המין אצל חתולים מעדנת את התגובתיות שלהם לשינויים".
חסנו יותר
האם חתולים מעבירים מחלות?
חתולים נחשבים לחיות נקיות מאוד מאחר שהם מנקים את פרוותם בליקוק, ועושים את צרכיהם בגומה שהם חופרים ומכסים אותה בחול או באדמה. אם כך, האם קיימים סיכונים לתינוק הגדל באותה סביבה עם חתול? "יש שתי מחלות שכיחות שחתולים עלולים להעביר לבני אדם", מספר ד”ר מיקי שטיין, מומחה לרפואת ילדים משירותי בריאות כללית. אולם בוודאי שאין צורך להרחיק את החתול מהבית, גם אם הוא חולה. די בקלות אפשר למנוע הידבקות בכמה פעולות בסיסיות:
"מחלת שריטת החתול: מחלה שככל הנראה שכיחה יותר בקרב ילדים מאשר מבוגרים, כי ילדים ונוער הם שמטפלים יותר בחתולים ובגוריהם. היא נגרמת על ידי חיידק החודר לגוף דרך פצע שריטה של חתול. לאחר שבוע־שבועיים מהשריטה (בדרך כלל שריטת גורי חתולים) יופיעו חום והגדלת קשריות לימפה בצוואר. ברוב המקרים הסימפטומים חולפים לבד בתוך חודש־חודשיים אך עלולים להימשך עד ארבעה חודשים. רק אחוז קטן מהחולים יפתחו מחלה קשה המלווה בפגיעה באיברים פנימיים. במקרים הקשים יש צורך בטיפול אנטיביוטי, ואילו במקרים הקלים אין צורך בטיפול בכלל.
"כדי למנוע הדבקה מהחתול הביתי, כל שיש לעשות הוא ללמד את הילדים לשטוף ידיים לאחר הטיפול בחתול ובהפרשותיו, לטפל בציפורניים של החתול ולבצע טיפול נגד פרעושים.
"טוקסופלזמה: פרזיט תוך תאי המועבר על ידי חתולים. החתול נדבק בפרזיט על ידי אכילת בשר נא, ציפורים או עכברים. הפרזיטים מתרבים במעי של החתול ומופרשים בכמויות גדולות בצואה שלו. בני אדם נדבקים במחלה על ידי אכילת בשר נא נגוע, אכילת ירקות גינה שלא נשטפו כראוי וגם במגע עם הפרשות של חתולים. סימני המחלה אינם ספציפיים – חום, חולשה, פריחה, כאבי שרירים, הגדלת קשריות לימפה ולעתים כאבי גרון. כדי למנוע הדבקה יש להימנע מאכילת בשר נא וירקות ופירות שלא עברו שטיפה יסודית. בעת טיפול בבשר נא, עבודה בגינה וטיפול בחתול ובהפרשותיו יש ללבוש כפפות ולשטוף אחר כך את הידיים היטב".
האם כדאי לעשות חיסון מיוחד לחתול לפני שהתינוק מגיע?
"חשוב להבדיל בין חתול שנמצא בבית ובין חתול שיוצא מהבית”, אומר ד”ר קישון. “אם הוא רק נמצא בבית ולא יוצא אף פעם וטופל בעבר נגד תולעים, אז צריך רק לדאוג שקיבל את החיסון המרובע – החיסון השנתי שמחסן את החתול נגד כל המחלות. לחתול שיוצא מהבית חשוב לעשות גם חיסון נגד כלבת ולתת לו טיפול קבוע נגד תולעים ופרעושים.
"גם אם אין תינוק בבית, שימו לב למצבו הבריאותי של החתול וכך תימנעו ממטרדים שיכולים להיות מידבקים, כמו למשל דלקת עיניים. שימו לב לסימפטומים כמו הפרשות מהעין או עין אדומה. אם אתם מבחינים במשהו, מומלץ לקחת מהר ככל האפשר לווטרינר לטיפול, אבל אין צורך להיכנס לפאניקה, ברוב המקרים זו דלקת עיניים שעוברת די בקלות בעזרת טיפול נכון.
"שימו לב שלא מתעוררות פטריות בעור. אצל החתול אפשר לראות קרחות ברורות בעיקר באזור הראש ובאזור כפות הרגליים; על האדם זה נראה כמו עיגול אדמומי. אם הן מופיעות יש לגשת מיד לווטרינר בשביל החתול ולרופא בשביל הילד. זה לא מסוכן אבל קצת מטריד".
בהיריון? שמרי מרחק!
נגיעה בצואה של חתול בזמן ההיריון עלולה להסתיים בטרגדיה
"אתם יכולים לבוא ולהחליף את החול של החתול?" – בטח גם אתם התבקשתם, מתישהו, לסייע לגדל את חתולה של אשה בהיריון. "פשוט אסור לי לגעת בקקי של חתול", היא בדרך כלל מנמקת. האם הדבר באמת כה מסוכן? בהחלט!
"אמנם רק 10־20 אחוז מהנשים בהיריון שנדבקות במחלת טוקסופלזמה (פרזיט תוך תאי המועבר על ידי חתולים) בעת ההיריון יהיו סימפטומטיות, אך הידבקות בשליש הראשון של ההיריון ללא טיפול תגרום למחלה קשה אצל 14־17 אחוז מהעוברים", אומר ד”ר מיקי שטיין, מומחה לרפואת ילדים משירותי בריאות כללית. "אם ההדבקה תתרחש בשליש האחרון של ההיריון, הסיכון למחלה אצל העובר הוא 59־65 אחוז, אך המחלה תהיה קלה יותר או היילוד יהיה אסימפטומטי.
"הסכנות העיקריות במחלה בהיריון הן הפלה ופגיעה חמורה במוח או בעיניים. חשוב לציין שהמחלה עלולה להתפרץ גם שנים לאחר ההידבקות ברחם. כדי למנוע את ההידבקות, אם יש חתול בבית חשוב להקפיד על ההיגיינה – ללבוש כפפות בעת טיפול בחתול ובהפרשותיו ולשטוף אחר כך את הידיים היטב. בלי קשר לחתול, חשוב ללבוש כפפות בעת עבודה בגינה או בזמן טיפול בבשר נא, וכמובן, להימנע מאכילת בשר נא. אם אין חתול בבית, לא הייתי מכניס חתול חדש בתקופת ההיריון".
כתבות נוספות של הורים וילדים:
האם נמצאה הסיבה להפלות חוזרות?
עצירות אצל תינוקות: 5 דברים שכדאי לדעת
למה בישראל ממהרים לקיסרי במצג עכוז?
